כללי וחדירת טכנולוגיה

כללי ומודל חדירת טכנולוגיה חדשה על פי גארטנר

מתחילת שנות ה- 80 ואילך, קיימים כלי המחשה והפקה באמצעותם מממשים אופני למידה וביטוי כתובים, מדובבים וויזואלים, שניתן לשייכם באופן ישיר לסביבה מקוונת: מעבד תמלילים, מחוללי מצגות, מעבדים מתמטיםי וגרפים ומחוללי דפי רשת. דור נוסף של כלים עדכניים, החל משנת 2000 ואילך, הופך את אפשרויות של שעור והפקת תוצרי למידה, למגוון גדול של אופני פעולה פדגוגיים, פעילויות מונחות ועצמאיות, לאופנים המאפשרים לכל לומד, בקלות גדולה הרבה יותר מאשר היתה עד הופעת דור זה.

בדיון זה נעמוד על העקרונות הטכנולוגיים של דור כלים זה, מאפייניהם העיקריים והאפשרויות הנפתחות לגיוןן ההוראה והלימוד המונחה והעצמאי. נזכיר כאן שוב [ראה כאן פרק "רציונל סביבה מקוונת"], שאין מדובר במהפיכה חינוכית באיכות, אלא בנגישות ובקלות השימוש, שמאפשר הרחבת מעגלי הלמידה, והכנסה שיטתית לבתי הספר כך, שהם יהפכו ליותר רלוונטיים בעיני הלומדים, שכן הם רותמים את אופני ההתנהגות, החשיבה וההתנהלות של סביבה מקוונת שנעשית ממילא לאורח חיים של דור הרשת – NetGen, לחלק בלתי נפרד גם בניהול הלמידה השגרתית.

חברת גארטנר [1]Gartner – חברה לייעוץ ומחקר עסקי, פתחה מודל המתאר 5 שלבים החל מרגע כניסת טכנולוגיה חדשה, עד שהגיעה לבשלות ולשימוש יציב וממושך בה.

(1) "Technology Trigger"- גרוי ראשוני: פריצה טכנולוגית המושקת בפרסום רחב, שמתחיל בתהליך של תפיחה מופרזת.
(2) "Peak of Inflated Expectations" - שיא התפיחה של הציפיות, שהמאפיין הוא התלהבות מופרזת ולא מציאותית. בשלב זה יש מספר יישומים לטכנולוגיה זו, לצד כשלונות רבים יותר.
(3) - "Trough of Disillusionment" שלב ההתפכחות. יציאה מהאופנה, ירידה דרסטית בשימוש ובציפיות.
(4) Slope of Enlightenment"" – עלייה מתונה אחרי תובנה והפנמה: מספר גופים מפתחים את הטכנולוגיה לאט, ולומדים את היתרונות הטמונים בה וביישומים שניתן לעשות באמצעותה.

(5) "Plateau of Productivity" שימוש שגרתי ויציב לאורך הזמן. מתפתחים דורות של טכנולוגיה זו, המשולבת ומובססת היטב בשוק, ומתעדכנת בהתאם.

על פי מודל זה, יש לצפות שגם בבתי ספר יתרחש מהלך דומה: שלבים (1) ו-(2)- הם התלהבות והתיחסות לא מציאותית לטכנולוגיה, שלב (3) ירידה דרסטית בציפיות, ושלבים (4) ו-(5) - עליה מתונה בשימוש, תוך שימוש מבוקר ושקול של הטכנולוגיות לצרכי הוראה ולמידה.

לאור זאת, יש לדאוג שהטכנולוגיות החדשות של פרסום, עריכה, שידור והפצה של טקסט, כולל אמצעי המחשה שלא היו קודם בכתה, כ- Whiteboard (ראה כאן בהמשך) - מהרגע שהן נכנסות לכתה, תיכנסנה למהלך של שילוב משוכל בהוראה ובלמידה, מתוך מגמת שילוב ויציבות, ולא כעוד אופנה. זה יעשה אך ורק באמצעות ניהול נבון ומרחיק ראות, המבטיח שילוב מדורג ומציאותי, שלוקח בחשבון את האילוצים האנושיים, הטכנולוגיים, הארגוניים והמערכתיים בשימוש בטכנולוגיות עדכניות בכתה. בצד זה, דחיית התלהבות יתר מצד תורמים, הרשות או הורים, גם אם זה בא עם אמצעים מפתים למימוש מיידי.

כניסת טכנולוגיות חדשות, ודאי בארגון מורכב כמו בית-ספר בפרט ומערכת חינוך בכלל, איננה חד ממדית. לכן יש להביט במבט ביקורתי על האופנה בשימוש יתר במודל הפשטני של חברת Gartner אודות התפתחות טכנולוגיה. תהליך של פריצה מהירה, התלהבות, שיכוך ההתלהבות והתפכחות, ועליה מתונה חזרה לשימוש מבוסס ובוגר, מתאר למעשה התנהלות של מרבית המהלכים החברתיים, כלכליים, תרבותיים וגם טכנולוגיים. המודל, אף שמצוטט בכל הקשר של טכנולוגיה חדשה, אינו מבשר דבר מה מעשי, פרט לתאור סכמטי של מה קורה ומה עתיד לקרות עם השימוש בטכנולוגיה. זאת ללא ציוני דרך קונקרטיים וודאי לא זמן. הוא אינו מנבא דבר, אלא בדיעבד, וגם זאת תחת אילוצים מלאכותיים. אם נרצה למשל לתאר את השימוש באינטרנט בכלל, בדוא"ל, או בקבוצת דיון לצרכי פדגוגיה, ספק אם נקבל "הייפ" ([3]Hype) סכמטי מעין זה, אליבא Gartner. מכאן שעדיף לעסוק במהות המכוננת של רתימת טכנולוגיה למהות פדגוגית, וב"מה יצא לי מזה", מאשר בתאורים עקיפים של מודל כזה או אחר.

כיום (2006) אנו מצויים בראשיתו של דור חדש של כלים אלו. המאפין העיקרי הוא, שלא מדובר בטכנולוגיה כזו או אחרת, אלא ביישומים אוניברסליים, המתאימים לסוגי טכנולוגיות שונות, מערכות הפעלה, כלי תוכנה וחומרה והתקנים שונים. ובכך יוצרים מצב בו מתנתקים מספק טכנולוגיה, ליישומים בלבד. ניצנים ראשונים ניתן לראות כבר ב- 5 השנים האחרונות, עם הכרזת שפת ה- XML, למשל (או כל שפה עם עקרונות דומים שתתקבל בסופו של דבר על הקהילייה הטכנולוגית הבינלאומית), שהיא שפה אוניברסלית, שאיננה תלויה בטכנולוגיה כזו או אחרת, ועתידה, על פי מתכנניה להיות התקן המוביל של כל יישום מחשובי וברשת. כך הכלים השונים יאוחדו למעטפת אחת, וכל יישום "ידבר" אחד עם השני. בעצם הסביבה המקוונת תהפוך ליישום אחד שלם ושקוף למשתמש, ללא צורך להתייחס ל"מעבד תמלילים", למשל בנפרד ל"מחולל מצגות" , "עיבוד נתונים", ניהול מטלות וזמן, יצירת כתבת שמע או ווידאו ועוד. כל אלה הופכים ליישום שלם אחד ושקוף למשתמש, בסביבה שאיננה תלויה עוד בטכנולוגיה כזו או אחרת, מבית היוצר של חברה זו או אחרת.

לא ניתן עדיין לכמת ולסכם, אפילו חלקית, אופני עבודה אלה, כי הטכנולוגיה התומכת בהם עדיין צעירה, ורובה לא מוכרת עדיין לקהל הרחב. לכן נשרטט כאן בקצרה חזון עתידי קצר מועד (שנים אחדות), מגמות וכלים, שיתפסו מקום הולך וגדל במהירות בכתות לצד הגברת השימוש בסביבת למידה מקוונת, גם אם בתחילה יראו כאופנות, אליבא אפקט Gartner. שילוב אופני עבודה מגוונים בהרבה מהקיים כיום, ישנו בהכוונה נכונה את פני הכתה לקהל לומדים ומלמדים תוסס, המתבטא ומגיב בשלל אופני ביטוי, ובעיקר – פותח פתח רחב בהרבה מהקיים, בכל הקשור להשתתפות ושיתופיות בלמידה ובהוראה.

ניתן כיום לחלק באופן גס כלים אלה לשתי קטגוריות עיקריות:

ב. למידה באמצעות כלי הפקה של תוצרים לימודיים, חומרי למידה והוראה.

הבהרות

[1] חברת Gartner חברה לייעוץ ומחקר עסקים. http://www.gartner.com/

[2] מתוך אתר חברת R I Arlington , חברת ייעוץ עסקי כארגון ללא מטרת רווח - http://www.riarlington.com/hypecyc.html

[3] "הייפ" – Hype: הגזמה, הפרזה; הודעת שיווק המגזימה בתיאור העובדות ו"מנפחת" את האמת (מתוך מילון מקוון בבילון http://www.babylon.com)