מימוש פדגוגיה בכתה והפקת תוצרי למידה באמצעות כלי המחשה ויצירה מקוונים. 

 

    מושתת על חומר מהספר לקראת בית ספר מקוון ד"ר אברום רותם, ד"ר יהודה פלד הוצאת מכון מופ"ת והוצאת כליל, 2008 

 

דר' אברום רותם

נוצר: אפריל  2006, עודכן: יולי 11, 2008

 

ב. למידה באמצעות כלי הפקה של תוצרים לימודיים, חומרי למידה והוראה:
Podcast ועוד.

הראנו למעלה, שחלק משמעותי מהשינוי בשימוש בסביבה מקוונת לצרכי למידה, הוא הקלות בה ניתן, לערוך, להפיק, לשדר ולהפיץ. טכנולוגיות אלה, הנגישות כיום לכל אחד, והשימוש בהם הולך וגדל במהירות, הופכות את העיתונות, הרדיו ואף הטלויזיה לחלק קטן בלבד מהמידע שיהפוך מצוי ברשת. טענולוגיה זו חודרת במהירות גם לכתה. כבר כיום ישנם פעילויות חינוכיות רבות, המתממשות באמצעות שידורפוד- Podcast  (מפורט בהמשך כאן), Kidcast  (שידררפוד בכתה), [1] Screencast (שידורפוד הקלטה דיגטלית של מסכי המחשב בשימוש מסוים בו, כולל גם קבצי שמע שמלוים כהסבר מילולי); Vodcast (העברה מקוונת לפי דרישה של סרטון ווידאו (Video)  באמצעות טכנולוגית שידורפוד), ועוד "Cast" –ים רבים, במובן של "שידור" / הפקה /"ליהוק" של תוצרים חזותיים ושל שמע הנגישים לכל אחד  בטכנולוגיה מתאימה. 

 

שידורפוד (Podcast

המילה האחרונה כיום (2006) להפקה של כתבות ווידאו ושמע הינו השידורפוד Podcast, שמאפשר לכל אחד שיש לו נגישות לרשת האינטרנט ותכנת גלישה מצויה, לייצר תוצרי שידור של טקסט, שמע ווידאו, ולשדרן על פי דרישה של כל גולש.

מקור המילה הוא צירוף של שתי מילים:  Pod (במובן מילולי תרמיל קטן נישא) ו- Cast (במובן של שידור/ ליהוק / הפקה). iPod הוא סמל מסחרי תוצרת חברת אפל להתקן דיגיטלי נישא קטן להפעלת מדיות של שמע, וידאו ותמונות דיגטליות. כתוצאה מכך, המילהPod  הפכה לכינוי להתקנים אלה, גם אם הם של חברות אחרות ושמות אחרים.

 

שידורפוד משלב שתי טכנולוגיות - קובץ קול (MP3) וקובץ RSS. קובץ ה־RSS מעביר מידע לתוכנת לקוח ייעודית המאפשר להשמיע ישירות אן להוריד את קובץ הקול למחשב או לנגן ה־MP3. כל אתר אינטרנט המייצא קובץ XML של RSS[2] יכול ליצור פודקסטינג באמצעות 'תגית' encloser (צירוף)[3].

שדורפוד הוא כתבה/ קובץ קול מושמע ברשת, ומחליף את ה- Web-Radio[4] (שהיה זמן קצר בחלקים קטנים ממערכת החינוך),  כאפשרות זולה ליצור שידורי רדיו ברשת, המכילים כתבות, כשההבט הפדגוגי הוא תכנון, תחקיר, כתיבה וביצוע של כתבה מושמעת ומשודרת לקהל מאזינים מבית הספר וההורים. כיום ישנן כבר הגדרות ומינוחים המגבילים את השידורפוד לכתבות סדורות, לאורך זמן, המופיעות באתר המפיק בפרקי זמן קבועים בדרך כלל. אנו מציעים להימנע ממינוחים אלה, שאין בהם ביטוי למהות כלי חשוב זה בחינוך, ואינם תורמים לו דבר, אלא להתייחס לטכנולוגיה זו ללא הגדרות מיותרות, שרק מגבילות את אופני היישום[5].

שידורפוד מאפשר ליצור ולהוריד קובצי קול מהרשת ולשמוע אותם ישירות, או באמצעות התקן השמעה. פעולת ההורדה מכונה Podcasting. פודקסטינג כרדיו בלוג, מאפשר לבעל-בלוג – Bolger, להודיע באופן אוטומטי למנויים שלו על כתבות קול חדשות שהכין.

 

כלי זה הופך לאחד מעמודי התווך של הפקת תוצרים של למידה אישית, קבוצתית ושיתופית באמצעות סביבה מקוונת, כמו גם שעורים של מורים לצרכי למידה והעשרה, כשהם משובצים באתרי הכתה, הנושא, או היומנרשת האישי של כל מורה [להרחבה ראה בהמשך פרק "שילוב יומנרשת חינוכי"].

יתרון משמעותי על פני קבצי קול/ וידאו מצויים הוא, שכתבות שידורפוד מתעדכנים ומופצים אוטומטית (באמצעות RSS – ר' כאן למעלה), וניתנים לטעינה לנגני מוסיקה ניידים, כך שניתן "לקרוא" את הכתבה באמצעות שמיעה, מול המחשב, או בזמן החופשי של כל אחד, בנסיעה, בהליכה ובכל מקום ללא מחשב וחיבור לרשת, על נגן עדכני מתאים, המצוי היום בכל בית כמעט, ודאי אם יש בו בני נוער. בנוסף, ניתן לייצר שידרופוד באמצעות מגוון תוכנות "חינמיות" ברשת, סביבת ה-XP, מכילה מספר רכיבים המקילים על פעולה זו הקלטת קול (ואף  צילום ווידאו בפורמט דיגיטלי כשידור-וידאו- Vodcast) ניתן להמיר בפשטות ובנגישות שיאפשר ליצור אותם כשידרופוד[6].

 

השימושים החינוכיים בכתה הם בלתי מוגבלים, ותלויים ביוזמת המורה, בהקשר החברתי-לימודי הכתתי, בונגישות למחשב עם מקרופון ואוזניות, או אף רמקול בלבד.

ניתן לחלק את הפעילויות לשני חלקים עקריים:

(1) אמצעי הוראה והעשרה של המורה

(2) אמצעי למידה אישי ובינאישי של התלמידים בהפקת תוצר משותף.

 

(1) שידורפוד כאמצעי הוראה והעשרה

כבר כיום במוסדות  להשכלה גבוהה, גדל והולך במהירות השימוש בשידורפוד. ניתן להשתמש בזאת כהרצאות מלאות, או חלקיות. זאת בהקשר של למידה שוטפת, למידה תומכת, או העשרה בלבד.

היתרון המוחשי ביותר הוא, שניתן להגיע להרצאה בפורמט של טקסט לקריאה בלבד, והן בפורמט של שמיעה. האחרון יכול להיעשות באמצעות נגן מצוי, בזמן הפנוי בחיי הלומד, ללא כל קשר למקום ולזמן  בו הוא בבית ומול מחשב דוקא.

התוכן של שידרופוד יכול להיות כל פריט תוכן הניתן להעברה באמצעות קובץ קול (או אף ווידאו שלו יש צורך בכלי עריכה ועיבוד מורכבים קצת יותר משמע רגיל, אך ניתן למצוא כאלה חינמיים ברשת). למשל: הרצאה מוקלטת, שיעור ללימוד שפה זרה, הדגמה של עקרונות בביולוגיה,הנחיות והוראות לעבודה לימודית וכדומה. כל אלה  ניתנים באופן קולי על ידי המורה ושליחתו/ קבלתו לתלמידים באמצעות שידרופוד.

שימוש נוסף הוא יצירת כתבות קצרות המשמשות כ- "טיזר" (Teaser) – גרוי ופיתוי למה הולך להיות בשעור/ בקורס, הבהרות קצרות ברמת כותרות וכד'.

 

(2) שידורפוד כאמצעי למידה אישיים ובינאישיים

גיוון אמצעי העברת המידע הלימודי ללומד, הוא גורם משמעותי להרחבת מעגל הלמידה בכתה. יש תלמידים שמידע חזותי או שמיעתי, עדיף על מידע של טקסט כתוב בלבד. כלי זה עשוי לגוון ולהעשיר מאד צורך זה.

הפקת תוצרי למידה שיתופיים, ככתבה עיתונאית קולית, או אף עם וידאו, בכלים פשוטים ונגישים ברשת, היא יתרון עצום לכתה בה סביבה מקוונת היא חלק בלתי נפרד מהתנהלותה. הפקת כתבה כתוצר לימודי בכל הקשר, דורש מיומנויות גבוהות של הבעה, חשיבה, למידה ושיתוף פעולה. למשל, כתבות רדיו כתחליף לעלון הבית-ספרי/ כתתי, המחזות וסימולציות של סצנות היסטוריות ואחרות, ביטוי לחיי החברה ולארועים תרבותיים-חברתיים מקומיים בזמן אמת באתר הכתה של אתר בית הספר, ועוד.

בהבט האישי – ניתן לעודד הפקת תוצרים בקול וביוידאו ולאו דוקא בטקסט כתוב כמענה לצרכי לומדים שונים. בהקשר זה - למידים יכולים לשלוח למוריהם תוצרים וויזואליים וקוליים, המהווים תוספת והרחבה למטלה לימודית, או אף במקום תוצרים כתובים.

החזרת מטלות לתלמידים, משוב ובתיחסות אישית באמצעות קולו של המורה, עשוייה לקבל מימד אישי בהבטים רגשיים התורמים הרבה מאד לקשר ולתחושת שיכות וביטחון של הלומדים, זאת  על ידי הוספת.


המשך: חזון כתה מקוונת

הבהרות


[1] למשל:

College of Education and Human Sciences at the University of Nebraska in Lincoln, Nebraska. http://www.intelligenic.com/kidcast/about.html
 

[2]  יRSS היא טכנולוגיה להפצת תכנים, שמאפשרת לאתרי ספקי תוכן לעדכן לקוחות, ובפרט לעדכון עצמאי של אתרים כיומני רשת (בלוגים), לשם הצגה בהם.  

 

[3] מתוך וויקיפדיה  http://he.wikipedia.org – ערך "Podcast".

 

[5] הראנו בדיון על עצמי למידה שהגדרות מגבילות של עצמי-למידה, הוציאו מבניות לימודיות בנושאים מוגדרים, שלא עומדות בהגדרות קשיחות של המושג, אל מחוץ למושג "עצמי למידה". הבעיה היא שמורים מתיחסים ברצינות יתר להגדרות, ושוללים פעילויות טובות ומועילות, כי הם "אינם עצמי למידה". מכאן אנו מציעים לא להיגרר להגדרות מגבילות שכאלה גם בכל הקשור לשידורפוד, כי תסריט זה עלול לחזור על עצמו.
 

[6]  Podcasting in Education, Educational podcasting. Content to go. http://www.apple.com/education/solutions/podcasting/

 

  הדף עודכן לאחרונה ביולי 11, 2008                            3דף ראשי הרצאות 3