|
מודל הוראה: מורה מקוון בתוך הכתה
פתיח: "קללת" המורה רקע כללי
אל
תאור המודל
מי הוא מורה מקוון
דגמי הוראה ותכנון
שעור מקוון
רקע כללי
מודל ליישום הוראה
ולמידה בסביבה מקוונת בבית ספר קיים, במצב קיים, בכתה קיימת.
כאן נראה מודל עבודה
"מורה מקוון בכתה", ישים במציאות בה
ניתן ללמד בסביבה מקוונת, גם אם בשעת השיעור, בבית הספר, בכתה, אין ללומדים
מחשב לפניהם.
1.
הצגת האתגר
לעיתים נדמה כי בעוד מדברים
גבוהה גבוהה על הצורך בשילוב סביבת למידה מקוונת בהוראה ובלמידה, המציאות
בבית הספר, גם אלה "הממוחשבים" מאד, לא מאפשרת בדיוק למידה בסביבה מקוונת,
בה כל לומד יושב מול מחשב ועובד בפעילויות ומטלות בסביבה הלימודית המקוונת
שהמורה הכין מבעוד מועד.
נראה שהפער בין המצוי (שיפורט
כאן) לרצוי (שיפורט כאן) גדול מדי, גם בעתיד הנראה לעין, מכדי שנוכל באופן
מעשי להיות בעידן בתי הספר המקוונים, בהם הכול מתנהלים בסביבה מקוונת, גם
בשעות השהייה בבית הספר.
נראה שהסביבה המקוונת, עם כל
הכבוד לרציונלים
המתוארים כאן לתפארה, אינם עומדים במבחן המציאות היום יומית. מחסור
משווע בעמדות לעבודה בסביבה מקוונת, מחסור במשאבים ואמצעי הוראה מתאימים,
כופים למעשה אי יכולת אימננטית של המערכת: לא ניתן באופן מעשי לעשות
פעילויות משמעותיות כך שבית הספר יהפוך לבית ספר מקוון, בו התנהלות
פדגוגית וארגונית
מתרחשת בסביבה מקוונת, לצד המסגרת המוכרת והטובה, של בית ספר, כתות, שעות
לימוד מסודרות, מערכת שעות וצוות מורים מקומי.
אין לנו יכולת שליטה באמצעים
הדרושים ללמידה מקוונת, אך אנו כן יכולים, כאן ועכשיו לעשות וליישם התנהלות
לימודית מקוונת.
2. מה הבעיה בעצם?
2.1
אתגר שילוב סביבת למידה
מקוונת בהוראה ובלמידה, מלווה את מערכת החינוך מזה כשלושה עשורים.
·
ניסיון ומחקרים מעמיקים בקרב המדינות המתועשות (מחקרי פיזה של
ארגון המדינות המתועשות -
OECD)
מצביעים על כך, שחל שינוי משמעותי החל מאמצע העשור הראשון של המאה ה- 21
בכל הקשור לפעילות למידה בסביבה מקוונת בבתי הספר.
·
יותר ויותר בני נוער, בפועל, הרוב המכריע ביניהם, משתמש בסביבה
מקוונת כאורח חיים. בישראל (על פי סקר משרד האוצר, 2004), בבתים של כ-% 90
מהלומדים גן-תיכון יש מחשב בבית. בני הנוער מנהלים למעשה "אורח חיים
מקוון", המתבטא בעיצוב האישיות של הצעיר באמצעות הרשת, זאת תוך שימוש שוטף
לאורך כל שעות היממה. מדובר ברכישת ערכים ותובנות שהוא מוצא בה, כמו גם
באמצעות אינטראקציה אישית ובינאישית בכלים מקוונים שיתופיים של עולם הווב
2.0
(Web 2.0).
·
לעומת
כל אלה, השפעת בתי הספר על אורח חיים זה, מוגבלת עדיין מאד ומסתמכת על
תשתית מחשובית שאינה מספקת מענה הולם לצרכי הלומד ובתי הספר. הכורח בעדכון
תקופתי (אחת ל 3-4 שנים) של המחשבים בבתי הספר, למרות הירידה הדרמטית
בעלויות התוכן והתקשורת, לא מאפשר ליצור סביבת למידה מקוונת הרלוונטית
ללומדים ומעודדת למידה בפרדיגמה אחרת של הוראה.
·
מחקרים
עדכניים בקרב הלומדים באמריקאים לאורך 25 השנה האחרונות מראים על ירידה
דרסטית בשיעור של כ-שליש, בכל הקשור לעמדות לומדים לרלוונטיות מערכת החינוך
לצמיחה האישית וכהכנה לחיים בוגרים. בין השאר מדובר על סביבת לימודים
מיושנת, שאינה הולמת את הסביבה המקוונת בה מתנהל הלומד מחוץ לבית הספר
לאורך כל שעות היממה.
2.2
כיום אנו עדים לצורך במתווה חדש לתכנית המשלבת את תרבות הרשת בהוראה
ובלמידה, בשני היבטים מרכזיים: טכני ופדגוגי-ארגוני.
2.2.1 הבט
טכני
הצורך המיידי לשינוי משמעותי
בהבט הטכני נובע:
·
מחסור בציוד מחשבים ותקשורת במוסדות חינוך רבים, בגלל התיישנות,
הקפאת תוכנית ההצטיידות על ידי מפעל הפיס וקיצוצי תקציב. התוצאה: חוסר
נגישות של תלמידים ומורים למחשבים בבבי הספר לצרכי הוראה ולמידה.
·
בישראל כיום יחס מחשב ללומדים עומד על 1:12 בממוצע ארצי
(בפועל היחס הוא כ- 1:18 אם ננפה את המחשבים שלא מתפקדים מזוקן),
כשבבתי הספר הבולטים היחס הוא 1:7. יחס מקובל בארצות מתועשות בארגון ה-
OECD היה - 1:5 (2003) ו- 1:3 (2007)
- משוער.
במדינות בולטות (בריטניה למשל) היחס הוא 1:2.
·
לצד זה אנו צופים במגמה ברורה, בה להורים בבית הלומד תפקיד מרכזי
במתן מענה לכך: על פי סקר האוצר 2004 לכ- 90% מסך הלומדים כיום במערכת
החינוך יש מחשב בבית. לצד זה, יותר ויותר תלמידים מגיעים היום לבית הספר עם
מחשב אישי, ו/או חפיץ (גאדג'ט) אלחוטי, בו הלומד מחובר לעולם המקוון במשך
כל שעות היממה, ומהווה חלק גדול מעולמו התרבותי-חברתי.
שלא כבעבר
הקרוב, ניתן יותר ויותר להסתמך על הטכנולוגיה המצויה בידי הלומד מחוץ לבית
הספר, ולשלבה כחלק אינטגראלי בהוראה ובלמידה בבית הספר.
2.2.2 הבט
פדגוגי
הצורך המיידי בשינוי משמעותי
בהיבט הפדגוגי נובע:
·
שילוב דל של המחשב והאינטרנט נובע מהעדר דרישה למחויבות
ושילוב מחשבים ואינטרנט בתהליכי הוראה-למידה-הערכה (בבחינות הבגרות, מיצב
לדוגמא). העדר תחושת צורך פדגוגי לא מעודד נגישות, ודוחה הכשרה והדרכה
בהיקף אופטימאלי הנותן מענה ממשי לצורך המתהווה.
·
כיום מתבטא המחסור בחומרי למידה מקוונים בתחומי הלימוד והתוכן
השונים לשימושם של מורים ותלמידים במסגרת בית הספר ומחוצה לו (בית, מתנ"ס,
מרכזי אינטרנט קהילתיים). זאת על אף ההתפתחות הגדולה בפיתוח חומרי למידה
ברשת, שמגדילה את הביקוש לעוד חומרים.
·
לעומת חומרי הלימוד המקוונים המתרבים ברשת, קיים מחסור בפיתוח סדור וארוך
טווח של מתודות למידה בסביבה מקוונת. לצד זה, טרם הוטמע מפרט הדרישות
המחייבות של הסטנדרטים ורמות הידע הנדרשים ממורים ותלמידים בשימוש בסביבת
למידה מקוונת. הטמעה משמעותית מחייבת פיתוח מודלי הוראה ולמידה בכלים
מקוונים, הכשרה, הדרכה, מעקב ובקרה, הפקת לקחים ופיתוח מודלים
פדגוגיים-ארגוניים כצורך חיוני בנוסף לפעילות השוטפת ולא כחלק ממנה.
·
בפועל, פרויקט הטמעת התקשוב בבתי ספר, שנועד לעודד הבניית ידע
אישי של הלומד ופיתוח כישורי חשיבה גבוהים, מופעל בבתי ספר רבים "כתוספת".
הוא נובע בדרך כלל מיוזמה אישית של מורה בתוך בית הספר או מפקח חיצוני, גם
אם זה בברכת מנהל/ת בית הספר.
ונודה על האמת, מכיוון שמערכת
החינוך, לא השכילה להעביר מסר חד- משמעי שיש לעשות זאת באופן מערכתי-
בית-ספרי, וללמדם לעשות את זה נכון.
שלא כבעבר, על סמך
אבולוציה מבורכת של בתי הספר לכיוון ניהול עצמי ועצמאי,
ועל סמך נגישות מלאה (כמעט) של הלומדים למחשבים מחוץ לכתלי בית-הספר,
ניתן להסתמך כיום על בתי הספר, שייקחו את האחריות להפוך את הסביבה
הלימודית המקוונת כחלק בלתי נפרד מאורח החיים הבית ספרי.
אל תאור המודל מי
הוא מורה מקוון
|