למי שחשוב להגן על היצירה שלו לשם מטרת רווח כלכלי ואחר יש דרכים "לחזק" את זכויות היוצרים על פי "דרגות" הגנה על פי "חוזקן" מהקל אל הכבד:

(1). הגנה פסיבית - עצם קיום היצירה מקנה לה אוטומטית זכות יוצרים, שככלל הם תקפים עד 70 שנה מיום פטירת המחבר. מאחר שאין הגנה זו דורשת דבר מבעל הזכות, תביעה נגד מפר זכות זו דורשת מאמץ משפטי רב, ויש לשקול היטב אם הוא מוצדק יחסית לחומרת הפגיעה, כשנטל ההוכחה הוא על בעל הזכות.
לשון החוק (סעיפים 38-43):

38. זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו.
39. זכות יוצרים ביצירה משותפת תהא למשך חייו של היוצר האחרון שנותר בחיים, מבין היוצרים במשותף של היצירה, וכן שבעים שנים לאחר מותו.
40. לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, תהא זכות יוצרים ביצירה לתקופה של שבעים שנים מהמועד שבו פורסמה לראשונה; לא פורסמה היצירה עד תום שבעים שנים ממועד יצירתה, תהא זכות היוצרים בה לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתה; ואולם אם גילה יוצר היצירה את זהותו לציבור, במהלך תקופת זכות היוצרים כאמור, יחולו הוראות סעיפים 38 או 39 , לפי העניין.
41. זכות יוצרים בתקליט תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתו.
42. זכות יוצרים ביצירה שהמדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה לפי הוראות פרק ה', תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתה.
43. תקופת זכות היוצרים ביצירה תסתיים ב 31- בדצמבר של השנה שבמהלכה אמורה לפקוע הזכות לפי הוראות פרק זה.

(2). למחבר: להבטיח פורמלית שזכויות היצירה הן של המחבר בלבד ולא של גוף אחר. למשל על שכיר במקום העבודה להבטיח באופן פורמלי שזכות היוצרים שייכת לו, ולא למעסיק.

(3). לגוף מזמין/שבמסגרתו נכתבת היצירה: להבטיח פורמלית שזכויות היצירה שייכות לגוף ולא למחבר. לגוף כזה יש אינטרס לא לשייך ליצירה שם מחבר .

(4). אזכור זכויות יוצרים - “Notice of Copyright” - אזכור זכות יוצרים נעלם עם הזמן גם מהחוק.

אזכור זה אינו מוזכר גם בחוק הישראלי.

על פי החוק האמריקני, מאז סוף שנות השמונים של המאה העשרים אין אזכור זכות יוצרים הכרחי, אך כנראה הוא מועיל במקרה של תביעה. על פי לשון החוק האמריקני, קיים אזכור מיוחד לכך בגוף היצירה, בפורמט מדויק שהחוק קובע ((Copyright Office, 2003: “Notice of Copyright”
דוגמה לאזכור זכות יוצרים במקרה הנפוץ ביותר: 2006, Dr. Abraham Rotem ©
ובעברית: © ד"ר אברום רותם, 2006.
אפשר גם: כל הזכויות שמורות © ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד, 2007.

נוסף על אזכור זה ניתן להוסיף סייגים לאופני השימוש ביצירה. בעיקרון, לסייגים כאלה תוקף בתביעה נגד הפרה, כלומר יש יתרון בדיון משפטי למי ששם סייגים מפורשים באזכור מתאים והולם, והם הופרו.

(5). פרסום היצירה: אף על פי שזכויות יוצרים מעניקות תקפות לכל יצירה, ללא קשר אם פורסמה או לא, יש יתרון בפרסומה בציבור לשם שמירת הזכויות כשהעניין מגיע לדיון משפטי. יש דרכים לאזכור יצירה אף אם לא פורסמה ("(“Unpublished work, אך היא קיימת בפועל.

(6). "רישום" (Registration): בניגוד לזכות יוצרים, "רישום" אינו מוקנה חינם. משך תקיפות "רישום" (וכך גם סימון מסחרי או פטנט) קצר משמעותית ממגבלות הזמן לזכויות יוצרים. היתרונות הבולטים של רישום יצירה על הגנה פסיבית הוא שניתן לקבל פיצויים המעוגנים בחוק.

(7). הגנה על רעיונות וקונספט: לעתים ניתן להגן גם על רעיונות/עקרונות שאינם מוגנים על ידי זכויות היוצרים, בכפוף לסייגים שונים, באמצעות סימון מסחרי, ובמקרים מיוחדים, אף בפטנט. יש לזכור שרישום, פטנט, או כל הגנה נוספת מוגבלת בהרבה באורך החיים שלה לעומת 70 שנה של זכות יוצרים.