-
מהי יצירה
על פי החוק?
יצירה היא פרי מאמץ אנושי,
מקורי (אינה מועתקת
ברובה או בחלקה מיצירה אחרת), והיא קיימת באופן מוחשי וממשי.
לענייננו בסביבה מקוונת : כל יצירה מקורית בכתב,
בדפוס, כקובץ טכסט (בכל סוג טכסט, כולל
תוכנות למשל), בתמונה (גם צילום) ובקול, כולל סרטים, מחזות, מופעים
וכו'. יצירה היא גם
דרך הביצוע ולא רק הטכסט עצמו.
לדוגמא:
שירה, נגינה וכד' של שיר כתוב.
נשים לב שיצירה כוללת מספר
מרכיבים, שלצורך העניין
כל אחד מהם הוא יצירה בפני עצמה.
למשל ספר מאוייר כולל את
הטכסט (הסופר/ משורר) איורים (המאייר), ורק למוציא לאור (בעל הזכויות
על היצירה) הזכות למכור ספר זה, לפרסמו, להעתיקו, להציגו וכו' גם את
חלקו (האיורים), ולא לאף אחד אחר, אלא בהסכמת בעל הזכויות.
עוד דוגמא: אתר.
העיצוב שלו הואלמנטים הגרפיים הם יצירה בפני עצמה, כל תמונה בו וכד'.
-
מה
אינו תקף בזכות יוצרים ביצירה על פי החוק?
זכות היוצרים היא על דרך
הביטוי ביצירה, אך לא על: רעיון;
תהליך ושיטת ביצוע; מושג מתמטי; עובדה או נתון; חדשות היום
(זהו לשון החוק-
ראה סע' 1)
למשל, אין זכות יוצרים על
הרעיון של הספר/ המחזה/ הסרט, אלא רק על דרך הביטוי של רעיון זה, שהיא
מקורית וקיימת באופן מוחשי (מודפסת, כתובה, מוקלטת, מוצגת כמופע
וכי'וב.)
-
למי
שייכת זכות היוצרים?
בעקרון זכות היוצרים שייכת
ליוצר. עם זאת זכות יוצרים היא זכות שניתן להעביר מהיוצר לאחר (גוף
כלשהו, אדם אחר)
למשל, המדינה, או מעסיק
אחר, היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה או שהוזמנה על
ידה או על ידי עובד המדינה עקב עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת
לענייננו:
באופן רשמי זכות יוצרים על יצירה של מורה שנעשתה במסגרת
עבודתו במשרד החינוך
שייכת למשרד החינוך ולא לו(!), אלא אם נקבע במפורש אחרת
בהסכם בין המשרד למורה קודם לכן.
-
מה היא
הפרת זכות יוצרים?
הפרת זכות יוצרים היא שימוש
ביצירה ללא הרשאה מבעל זכות היוצרים: לעשות ביצירה שימוש כלשהו כמו
פרסום, או העתקה, או הפצה, ולא משנה הסיבות לכך, גם אם
זה לרווחת הכול, ולא
לשם קבלת רווח
אישי ו/או רווח כלכלי. הפרה זו כוללת בין השאר העתקה/ שכפול היצירה
ופרסומה בכל צורה.
למשל: שימוש בתמונה מצוירת
או מצולמת ללא קבלת הרשאה מיוחדת מבעל הזכויות.
במקרה כזה בעל זכות היוצרים
רשאי לתבוע מהמשתמש ביצירה ללא רשות
מראש, ולדרוש פיצוי.
במקרה של אתר בית ספר –
משרד החינוך הוא בעל הזכויות (המורים והתלמידים הם באחריותו הישירה)
כמו גם האחראי הישיר על כל
פגיעה בזכות היוצרים
של יצירות המוצגות בו. מכאן שבכל תביעה של
בעל זכויות על יצירה שלטענתו זכותו הופרה, נתבע
קודם כל משרד החינוך.
כלומר: לא משנה
מי יזם את האתר וכו'. ברגע שמעורבים בו אנשי חינוך מורים ותלמידים,
משרד החינוך נושא בנטל האחריות על מה שקורה באתר.
-
מהי זכות
מוסרית בהבט של
חוק זכות יוצרים?
החוק הישראלי החדש של זכות
יוצרים- 2007 (ראה
סעיף 1) מכיר באופן בולט
בהרבה מהחוק הקודם בזכות המוסרית של מחבר היצירה. יש
להבחין בין
זכות יוצרים – הזכות לעשות ביצירה שימוש, לפרסם, להעתיק,
להפיץ למען רווח כלכלי בין השאר, לבין
הזכות המוסרית של היוצר,
שמזוהה אך ורק איתו, אינה ניתנת להעברה, ואין לו קשר לשותפים בעשיית
רווחים מכל סוג על היצירה. בכך מכיר החוק ביוצר, בכישרונו ובמעשיו, גם
אם אין זכות היוצרים שייכת לו.
להלן לשון החוק
(ראה סעיף 1):
סעיף 45
(א) ליוצר של יצירה
אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת
מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת
זכות היוצרים באותה יצירה.
(ב) הזכות המוסרית היא
אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות
יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר
סעיף 46
זכות מוסרית ביחס ליצירה
היא זכות היוצר –
1) כי שמו ייקרא על יצירתו
בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;
2) כי לא יוטל פגם ביצירתו
ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית
ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של
היוצר.
זכות מוסרית מקפלת בתוכה
ערכים של כבוד מקצועי ואישי של המחבר, שמונעים, במידה מסוימת לעשות
ביצירה שינויים ושימושים שנוגדים ערכים אלה. זכות זו פוקעת בעקרון יחד
עם זכות היוצרים (גם אם אינה שייכת ליוצר), אך יש לציין ששימוש המעוות
באופן קיצוני את רוח היצירה ותוכנה, היגיע לבתי המשפט כתביעה על הפרה,
שהוגשה על ידי יורשי בעל הזכות, אף שזכות היוצרים פקעה זה מכבר.
-
מהי הפרת
זכות מוסרית?
החוק מתיר לתבוע מפר זכות
מוסרית, הכוללת למשל שימוש כלשהו ביצירה ללא אזכור מחבר היצירה, כמו גם
שימוש ביצירה באופן שמעוות את רוח היצירה באופן מוקצן.
לדוגמא, מקרה שהגיע לבית
משפט: במסגרת תוכנית סטירה בארץ
נעשה תמלול פורנוגרפי לסצנה קורעת
לב מסרט "שואה" של קלוד קלצמן בתואנה של סטירה וחופש הביטוי.
-
איך
והאם מותר,
על פי החוק, להשתמש ביצירה
נתונה ללא חשש להפרת זכות יוצרים לשם פעילות
חינוכית?
שימוש ביצירה למטרות
חינוכיות/לימודיות אינו מהווה הפרת זכויות יוצרים בתנאים הבאים:
·
השימוש נעשה על ידי העובדים במוסד החינוכי או על ידי התלמידים
הלומדים בו. (לשים לב
להגדרת 'מוסד חינוכי', המופעל ומוכר ככזה על ידי משרד החינוך!)
·
השימוש נעשה לפני ציבור הכולל את העובדים או את התלמידים, קרוביהם של
התלמידים או אנשים אחרים הקשורים במישרין עם פעילותו של מוסד החינוך,
והם בלבד.
מכאן שבאתר בית ספר, אף
שהוא למטרות חינוכיות, פרסום יצירות, או חלקים מהן,
היא עברה על
זכות היוצרים, כי כל הציבור, לא רק ציבור הלומדים וקרוביהם
הישירים, יכול להנות מהן.
לעומת זאת,
סביבה מקוונת
סגורה, בה הציבור המשתתף בה
(מורים, תלמידים, קרובים ישירים) יכול
לצפות ביצירות
למטרה לימודית, רק באמצעות הרשאות שניתנו מראש (שם
וסיסמא) יכול להיחשב לצורך העניין כשימוש מותר, ואין בהצגת יצירות
באופן זה פגיעה בזכות היוצרים.
יש לשים לב, שעצם שימוש
בחומרים המוגנים בזכות יוצרים בסביבה סגורה, אינה עילה חוקית ואחרת
לשימוש בהם למטרות אחרות, אלא מתוך הסביבה הסגורה למטרה הלימודית שלשמה
הם מוצגים בה.
-
כמחבר
יצירה, האם עלי לכתוב "כל הזכויות שמורות" וכדומה?
לאזכור "כל הזכויות שמורות"
אין קשר לחיסון היצירה לשם שמירת הזכויות, אלא רק לשם יידוע הציבור למי
שייכים הזכויות, למקרה ומישהו ירצה להשתמש ביצירה באופן שעליו
יהיה לבקש זכות שימוש מבעל הזכויות. בניגוד לסברות לא מבוססות,
אין צורך לציין כל ציון של זכות יוצרים. זכות זו מוענקת באופן אוטומטי
לכל יצירה (העומדת בקריטריון של "יצירה" על פי החוק, ראה כאן סעיף 3).
אזכור "כל הזכויות שמורות" עם הסימן
© אינו מוזכר בחוק
הישראלי (וגם לא היה בחוק הישן יותר (1911-1924)), ואינו מוזכר בחוק של ארה"ב
מאז שלהיי שנות ה- 80 של המאה ה- 20.
אין באזכור כל נזק, אך הוא לא נדרש על
פי החוק. עם זאת חשוב ליידוע
הציבור מי בעל הזכויות.
הנוסח המקובל מציין למעשה את שם בעל הזכויות.
להלן דוגמא לנוסח
המקובל:
כל
הזכויות שמורות © ד"ר אברום רותם,
2008.
בניגוד לטענות שונות, מאחר ואין הוא נדרש על פי החוק, לא חשוב בעצם כיצד אזכור זה מצויין.
לכן גם כל ההודעות הארוכות של "אין
להעתיק, לשכפל, לצלם וכו..." לא הכרחיות ולא נדרשות על פי החוק, למעט
הרעיון שרצוי שיופיע ליידוע שם בעל הזכויות, לאלה שרוצים להשתמש ביצירה
לצרכים שונים וזקוקים לשם כך להסכמת בעל הזכויות .
-
האם
מותר לכותב היצירה/לבעל הזכויות להתיר מראש שימוש ביצירה ללא הגבלות זכות יוצרים?
מחבר היצירה
(או בעל זכות היוצרים אם איננו המחבר) רשאי להתיר כל
היתר שימוש
ביצירתו למשתמש בודד
(בהודעה אישית), או לכל הציבור
(תוך ציון בגוף היצירה.
כיום ישנה מגמה של מתן היתר
גורף בגוף היצירה, שגם הוא מוגבל בהגבלות שונות, ויש לעיין היטב בתנאים
המצורפים בכל יצירה,
אך מתיר שימוש חופשי בהרבה מהחוק הקיים.
היתר זה
מכונה זכות יוצרים ציבורית -
Creative Commons
ומופיע בסימן
(CC)
באתר/ מאגר מקוון בו מופיע סימן זה,
יש בדרך כלל התר לשימוש, אך כפוף לתנאים הכתובים שם, שיש לקרוא אותם!מאחר וזהו הסכם בין היוצר
למשתמש, הסכם זה אינו מעוגן בחוק זכות יוצרים, אלא כהסכם/ חוזה בלבד.
-
איך והאם מותר לי להשתמש בחלקים מיצירה קיימת ולא לפגוע בזכות
היוצרים?
ניתן בהחלט להשתמש בחלקים
מיצירה ללא פגיעה בזכות יוצרים, אך יש לדעת שאין כאן משנה סדורה
וסגורה. החוק מתיר זאת באמצעות המושג "שימוש הוגן" שלהלן ניסוחו היבש
(ראה נוסח החוק המלא בסעיף 1):
"שימוש הוגן" בחוק הישראלי
(סעיף 19):
(א) שימוש הוגן ביצירה מותר
למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי,
הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
(ב) לצורך בחינה של הוגנות
השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין היתר, כל אלה:
1) מטרת השימוש ואופיו;
2) אופי היצירה שבה נעשה
השימוש;
3) היקף השימוש, מבחינה
איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה;
4) השפעת השימוש על ערכה של
היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.
(ג) השר רשאי לקבוע תנאים
שבהתקיימם ייחשב שימוש לשימוש הוגן.
בפועל, הכוונה לשימוש בחלק
קטן מהיצירה. כגון ציטוט פיסקה, דף/ שניים מתוך ספר, השמעה/ הקרנה/ או
אפשור של חלק קטן מאד מסך היצירה.
מומלץ
להימנע משימוש גורף בחלקי יצירה ובכל מקרה, לא משנה
מהן הנסיבות, חובה לשמור על הזכות המוסרית: לאזכר את שם היוצר,
ולא לעשות שימוש ביצירה או בחלקה הנוגד את רוח היצירה ו/או פוגע בכבוד
היוצר.
-
האם
מותר על פי החוק להפנות לאתר בו מופיעה יצירה?
בעקרון כן,
מותר להפנות לאתר אחר בו מופיעה יצירה!
(יש סייגים מסוימים
שלא נפרט כאן, אך הם שוליים בדרך כלל
פרט להערה בהמשך כאן).
ככלל, יצירה שממילא
מוצגת ברשת, אין סיבה למה לא להפנות אליה.
הפניה ישירה
ליצירה שממילא מפורסמת ברשת, היא תחליף
למקרים הנעשים בדרך כלל שהם הפרת
זכות יוצרים נפוצה - העתקת היצירה (טכסט,
קובץ קול, סרטון או תמונה) מאתר אחר ושתילתה
באתר. במקום הורדה ושתילה - ניתן להפנות
ישירות למקום אחר שברשת המציג את היצירה
ובכך לא לפגוע בזכות היוצרים.
אך
זהירות! ישנה
סוגיה שיש לשים לב:
להימנע לא להפנות לאתרים
פוגעניים, או
שעצם הימצאות והצגת היצירה
בהם מהווה הפרת זכות יוצרים
ו/או זכות מוסרית בולטת במיוחד.
זאת
במקרים בהם לא צריך
להיות משפטן בתחום כדי להבחין בזאת.
במילים אחרות,
לא להפנות ליצירות המצויות
באתרים אחרים, אם האתרים עצמם בתוכן ו/או באופן הביטוי לא ראויים
לתלמידים, או שברור שהצגת
היצירות שם הם הפרה בוטה של זכות היוצרים.
-
מה קורה
אם יש ספק בכל הנוגע
בהעתקת היצירה
(או חלקה) מהיכן שהוא ולפרסמה באתר?
ככלל, ללכת לחומרה. אם יש
ספק - להימנע מפרסום או שימוש ביצירה!.
אם הדבר חשוב, יש להשקיע בבדיקה
מעמיקה יותר ו/או התייעצות בעניין.
כתוצאה מנוהג רשלני, אי
ידיעת החוק או סברות מוטעות שמותר, משרד החינוך חשוף
כיום לתביעות
רבות בשל פגיעה בזכות יוצרים
כתוצאה משימוש לא חוקי של יצירות באתרי בתי ספר ובאתרים חינוכיים אחרים.
תמיד ניתן
לממש לאפשרות
שהוזכרה כאן למעלה: לפרסם את היצירות המבוקשות בתוך המטלה/ האתר
בסביבה
סגורה רק לציבור הלומדים, בתנאי כמובן שמדובר
בשימוש רק לצרכי חינוך, והציבור
המדובר הוא לומדים, מלמדים ו/או קרוביהם הישירים
(ראה סעיף 9 כאן).
-
איך
ולמי לפנות לשם בקשה
מבעל זכות היוצרים לשימוש ביצירה או בחלקה?
א. ככלל,
מומלץ בתהליך של פרסום פעילות
לימודית-חברתית למטרות
חינוכיות או חברתיות
באתר, שלא למטרת רווח כלכלי ו/או אישי, לפנות באופן
מנומס לבעל הזכויות, להסביר לו את מטרת האתר/ המטלה המקוונת וכד', את
קהל היעד, הצורך דוקא ביצירה הנדונה, ואופן השימוש בה וכד'.
יש לקבל אישור לשימוש בכתב בלבד!. בחלק גדול מהמקרים בעלי הזכויות מתירים
זאת בשמחה ובלב רחב.
גישה ישירה זו היא המועדפת, כי כאן הסיכוי לקבל הסכמה ללא תשלום על
השימוש ביצירה גדול יחסית.
ב. במקרים שלא ניתן לממש את
סעיף א' כאן, או נתקלתם בסירוב, ניתן לפנות לארגוני-על המייצגים את
היוצרים לשם קבלת רשות לשימוש ביצירה או בחלקה.
בארץ חלק גדול מהיוצרים
מיוצגים על ידי אקו"ם
(http://www.acum.org.il/), ועל ידי עוד ארגוני על, קטנים יותר, המאגדים בתוכם יוצרים רבים.
לשם שכפול מידע מספרים ופרסומו בפעילות
באתר – מומלץ לפנות להוצאה לאור
של הספר, ולא למחבר (שבמרבית המקרים אינו
צד בעניין הזכויות). אם ההוצאה אינה קיימת – לפנות לאקו"ם.
לזכור שכל פניה כזאת
תיגמר בדרישה לתשלום!
ג.
בטרם פניה לאקו"ם/
ארגון-על של יוצרים אחר – יש לדעת
שלמשרד החינוך הישראלי הסכמים עם ארגוני היוצרים הגדולים, אך יש לוודא
זאת מראש, ולא לצאת מתוך הנחה שאמנם זה כך.
למשל, חלק מחומרים
חינוכיים, אף שהם תחת שם גוף מסחרי, מומנו בין השאר על ידי המדינה
וייתכן שהזכויות שייכות (גם) לה.
כמו כן, ייתכן והשימוש ביצירה (במיוחד אם הוא לקהל יעד קטן,
שימוש מגובל וכד') מותר על פי הסכמים של משרד החינוך שעשה עם ארגוני
היוצרים. ניתן לברר זאת על
ידי הפנייה ישירה למשרד החינוך או באמצעות הפיקוח המחוזי לו שייך בית
הספר.
ד. לאחר מיצוי הנ"ל, אם הגעתם
לשלב בו אתם נדרשים לשלם על שימוש ביצירה, ניתן, ואף רצוי, להתמקח, ובכך
לצמצם את הסכום הנדרש לתשלום עבור נגישות ליצירה
כלשהי באתר.
ה. השמעת יצירות מוסיקליות
ברשות הרבים היא סוגיה מורכבת, ומי שעוסק בשילוב קול באתר פתוח לכול,
מוטב שיזכור שכל יצירה קולית כפופה לזכות
יוצרים, גם אם היא מותרת לשימוש (ראה
סעיף 2 כאן) כמו גם העיבוד, ואף הביצוע (הנגינה).
יש להתייעץ עם גורם מקצועי מוסמך בעניין.
-
פגיעה
בזכות הפרט ובכבוד האדם
תוך שימוש בסביבה מקוונת.
לצד כללי שמירת הקניין
הרוחני קיימים כמה היבטים חשובים גם בשמירת הפרטיות, המעוגנים באופן
כללי בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תשנ"ב)
א. יש להקפיד לא לפרסם
יצירה שתלמידים כתבו/ציירו/כיירו וכדומה באתר
בית הספר או באחר
ללא הסכמתם.. רצוי יידוע ההורים בעניין, שכן יש בעיה
חוקית גם בנושא הסכמת הקטינים.
יש לזכור שגם אם דבר-מה נוצר על ידי
קטין הוא עומד בהגדרה של יצירה. גם אם אנו סוברים שאין זו
"יצירה"בעיני החוק,
אלא "קשקוש" של ילד , הרי זכות הפרטיות, שלא נדבר על הוגנות
כלפי הילד, היא הקובעת, מבלי להיכנס לפלפולים משפטיים ופרושים לחוק שהם
מיותרים לגמרי במקרה זה!
הרציונל
העומד מאחורי איסור הפרסום ללא הסכמה הוא שייתכן שהמחבר יובך מעצם
הפרסום, וגם אם הרגשתו סובייקטיבית לגמרי, יש לכבד את רצונו ואת
רגשותיו.
ב.
יש להקפיד לא לפרסם צילומים באתר, כמו גם בלוח הודעות פיזי ובכל
אמצעי פרסום ציבורי ואישי אחר שבהם מופיעים קטינים ובוגרים ללא הסכמתם.
יש להקפיד במיוחד אם למצולמים יש קשר ישיר להקשר שבו התמונה מופיעה.
לדוגמה. באתר בית ספר מצולמים תלמידים עסוקים. זכויות הפרט קובעות שיש
בפרסום מצולמים ברשות הרבים ללא הסכמתם משום פגיעה בפרטיות שלהם. למשל,
המצולם עלול למצוא עצמו בצילום שאיננו מחמיא לו או בהקשר שפוגע בו
(למשל, צילום תוך ציון שמדובר בתלמידים מתקשים וכדומה).
ג.
יש להקפיד בכבוד הפרט, קטין או בגיר - הקפדה זו תשמש דוגמה חינוכית
לכיבוד האדם באשר הוא, ורצוי מאוד לשדר בעצם המעשה כללים מעין אלה בכל
פעילות בבית הספר.
ד. בפועל תמונות של "החבר'ה" תמיד מוסיפות ומגוונות
אתר, ומספיק יידוע הקטינים והבוגרים שתמונה שהם מופיעים בה מועלית
לפרסום ציבורי. כיום מקובל (על פי חוזר מנכ"ל מ- 2004) להחתים הורים
להסכמה גורפת על פרסום תמונות ילדיהם באתר. עם זאת, מומלץ ורצוי להראות לתלמידים המופיעים בתמונה קודם לכן את התמונה ולבקש
אישור לפרסמה.
ה. הרחבת הנ"ל: יש להקפיד הקפדה יתרה שפרסום יצירה או הצגת מידע
כלשהו על קטין או בוגר ייעשו בתום לב, ללא כל כוונה
שעלולה לפגוע בבן האדם הקשור לכך, אלא על ידי
שיתופו להחלטה להציג וקבלת הסכמתו לכך.
יש לזכור שרשת הווב היא רשות הרבים, ושחשיפת
פרט מסוים, אם על היוצר, או על יצירתו,
או אם רק מופיע כפרט באתר, עלולה לפגוע בפרטיות שלו, גם
אם תחושתו זו היא סובייקטיבית
לגמרי. יש לכבד ולהתחשב בו ולהיות מודעים לכך.
ו. כל מה שנאמר לרשות הרבים יפה גם לרשות היחיד, למשל: בפרסום תמונות
וכיוצא באלה במסרים אישיים בדוא"ל ובהחלפת מסרים מידיים וכדומה.
-
הכרזה
על שמירת זכויות יוצרים באתר בית הספר
מומלץ להוסיף פסקה
תחת הקישור מדף הבית: "שמירת זכות
יוצרים וזכות הפרט".
אין בפסקה חיסון כנגד הפרת
זכות יוצרים וזכות הפרט
שנעשית בשוגג באתר בית הספר, אך במקרה של תביעה/ תלונה בנדון, עצם קיומה
במקום בולט (הפניה מדף הבית)
ושכל אחד הנכנס לאתר יכול לקרוא אותה, עשוי
להיזקף לזכות בית הספר
במקרה של תביעה על הפרת זכות יוצרים שנעשתה באתר, בתנאי
כמובן שבית הספר עומד איתן ועקבי ולאורך כל הזמן אחר
המסר בפסקה זו.
"בית
הספר עושה כל שלעיל ידו לשמירת זכות יוצרים וזכות הפרט בחומרים המצוים
בו.
צוותי הלומדים וההוראה מודעים לסוגיות זכות יוצרים וזכות הפרט באמצעות
תוכניות הכשרה והנחיה המועברים במהלך שנת הלימודים לתלמידים והן
במהלך הכשרות המורים.
עם זאת, למרות המעקב
העקבי והרצוף בנעשה באתר בית הספר, ייתכן וחומר/ פריט
מידע מסויים שהועלה לאתר באמצעות עורכי משנה (מורים ו/או תלמידים), מפר
באופן כלשהו את זכות היוצרים ו/או זכות הפרט.
כל פנייה בנדון תזכה למרב
תשומת הלב ולפעולה מיידית בהתאם לצורך. בית הספר מתחייב להסיר כל פריט המפר
זכות יוצרים ו/או זכות הפרט בזמן סביר ממועד קבלת הפנייה,
לאחר שבדק ומצא שהיא מוצדקת, והוא מתחייב
ליידע את האחראי להפרה זו
ולהתריע בפניו על העלאת חומרים אלה, כדי למנוע
הישנות מקרים שכאלה."
לכל הפנייה בנדון
כתוב לנו
כאן או ניתן לפנות ישירות בטלפון:
XXXXX
פקס:
XXXXXXX
ב"כתוב לנו" -
יש הפניה לדוא"ל
או אמצעי מקוון דומה אחר, שהאחראי מטעם בית הספר קורא בו באופן רציף, ולעיתים
קרובות. יש ליידע את המתלונן שכתב כאן, במידה ותלונתו מוצדקת על כל
הפעולות ובמועדים שנעשו עקב כך.
-
חוזרי
מנכ"ל בנדון סוגיות שמירת זכות יוצרים וזכות הפרט בסביבת הוראה
ולמידה מקוונת.
א. שמירה על זכויות יוצרים
חוזר מנכ"ל תשסד/3(א), 2
בנובמבר 2003 סעיף 3.6-5:
www.education.gov.il/edun_doc/sd3ak3_6_5.htm
ב. שמירה על הפרטיות באתרי
האינטרנט הבית ספריים
יש לדאוג לכיבוד החוק
ולשמירה על אתיקה ומוסר בתכנים המופיעים באתר בית הספר ובפורומי הדיון
בו. האחריות להתנהלות האתר מוטלת על מנהל המוסד. על המוסד לפנות להורי
התלמידים בכתב, ליידעם על אתר ביה"ס ומטרותיו ולהחתימם על טופס הסכמה
להכליל את בנם/ בתם בפעילות האתר.
לחוזר המנכ"ל ולטופס
ההסכמה:
www.education.gov.il/edun_doc/sc7ak3_6_3.htm
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
חזרה
למעלה לתפריט השאלות
נודה לכם
לכל
הערה בונה (באמצעות דוא"ל
avrumr@yahoo.com)
אודות
הכתוב כאן במסמך זה, ונעדכן אותו בהתאם.