|
ט. סגירת אתר למורשים לצפייה ושימוש בלבד כפי שהראנו למעלה, חוק זכות היוצרים מתיר למעשה שימוש ביצירות כולל העתקה אם זה נעשה לצרכי הוראה ולמידה, לקהל ייעודי מוגדר מראש. לבתי הספר היתר זה הוא חיוני, ועד חקיקת החוק החדש (שלהי 2007) תחום זה לא היה מעוגן כראוי בחוק. עם זאת, פרסום יצירות באתרי הלימוד וההוראה אינם עונים בעצם על דרישות החוק, שכן הפומביות של הרשת, המאפשרת כניסה וצפייה לכל גולש מזדמן. מכאן ישנה נטייה הולכת וגוברת, גם בקרב משפטנים להמליץ לבעלי אתרי הלימוד למנוע פומביות האתר, כלומר, לאפשר רק ללומדים או לקהל שנקבעו מראש, באמצעות סיסמא למשל, לצפות באתר. בכך להימנע ממרבית הפרות זכות היוצרים, שכן לכאורה יש כאן מענה לחוק. אין הלכה פסוקה בעניין, אף שעניין זה נשמע סביר. כדי למנוע הפרה של זכות יוצרים בארוע/ יצירה מסוימת, ניתן בהחלט להשתמש באמצעי זה, כלומר, למנוע פומביות האתר. עם זאת, סגירות מוחלטת של אתרי ההוראה והלמידה היא טעות תרבותית שתרחיק את הלומדים מהוויה סגורה, כאשר כל הוויתם כיום היא פתוחה ברשתות חברתיות וכלי שיתוף. לכן גם המלצנו במנה אתר בית ספר (פרק 11) על עקרון של פתיחות, לצד ניהול למידה בסביבה סגורה, כשהמורה מחליט מה ניתן להיעשות ולפרסם בסביבה פתוחה ומה במסגרת אינטימית של קבוצת הלמידה. בכל מקרה, לא נכון באופן גורף לסגור את מרחבי ההוראה והלמידה המקוונים, רק בעטיו של נימוק שמירה או הפרה של זכות יוצרים.
|