תיאור הבעיה
IF IT’S WORTH COPYING - IT’S
WORTH COPYING RIGHT.
אם זה שווה העתקה – זה שווה
זכות יוצרים[2]!
עם חדירת טכנולוגיות התקשוב והמידע למערכת
החינוך בפרט, התפקוד בסביבה המקוונת הופך יותר ויותר לאורח חיים
של המורים. השימוש בטכנולוגיות המידע
והתקשורת לצרכי הוראה ולמידה, גורמות גם להתמודדות המורה עם זכות היוצרים והזכות
לפרטיות, שעד כה, במסגרת עבודתו כמורה מסורתי, כמעט ולא נדרש לכך.
הנגישות ברשת לחומרים שחוברו על ידי אחרים לצורך הוראה ולמידה מעמידה
את המשתמשים, המורים והתלמידים, בפני הצורך להכיר בזכות היוצרים ובחוק
הפרטיות ולהתנהל על פיהם. שיני החוק בעניין הולכות ומתחדדות לנוכח
התביעות בנושא ההולכות ורבות, ומחדדות את הצורך בבקיאות בכל הקשור
בשמירת זכות יוצרים והזכות לפרטיות במרחב המקוון, גם בשימוש לצורכי
הוראה ולמידה.
תיאור האתגר
שימוש גובר בסביבה מקוונת מעצים את הסתירה בין זכות רשות הרבים (Public
Domain), המושתת על עקרון הנגישות ((Accessibility - נגישות לחומרים
ושקיפות מלאה ברשת - לבין עקרון הפרטיות ((Privacy - אותו צורך בשמירת
זכויות הפרט והקניין בסביבה מקוונת, שהיא למעשה רשות הציבור.
לשם שמירת זכות הבעלות על רכוש פרטי, שבמקרה הנדון הוא קניין רוחני של
מחברי יצירות וחומרים מקוריים, נחקקו חוק זכויות יוצרים (חוק
זכות יוצרים התשס"ח- 2007) וחוק זכות הפרט (חוק
יסוד: כבוד האדם וחירותו, תשנ"ב). מטרת חוקים אלה היא שמירת
הזכויות האישיות, המסחריות והמוסריות של בעל הזכויות. אין עוררין על
זכויות אלה, אלא על היקפן ועל עומק ההגבלות שהיא מטילה על זכות הציבור.
למרות השימוש הגדל והולך בסביבה מקוונת ניתן להצביע היום על פער הולך
וגדל בין ההלכה - חוקי זכות היוצרים וזכות הפרט - לבין המעשה: הפרות
משמעותיות שנעשות ברובן בתום לב, בשל אי-הכרת החוק ובשל היעדר תשובות
מספקות למצבים רבים המתהווים עם התפתחות הטכנולוגיה המקוונת. פער זה כה
גדול עד שיש טענות לגיטימיות שחוק זכויות היוצרים אינו תקף במציאות
המקוונת, ודאי לא במתכונתו הנוכחית.
למערכת החינוך נגיעה מרכזית לסוגיית שמירת זכויות היוצרים ופגיעה
בפרטיות. מערכת החינוך היא משתמש קבוע ביצירות שונות כחלק ממהותה -
הוראה ולמידה. סוגיות שמירת זכות היוצרים וזכות הפרט מתחדדות ומתרבות
בשימוש בסביבה מקוונת, ומכאן יש חשיבות רבה להעלאת המודעות לזכויות
הקניין והפרט בכל הקשור בהפעלת סביבה מקוונת גם במערכת החינוך.
בסיס
זכות יוצרים בשימוש בסביבה מקוונת
זכות היוצרים ברשת מעוגנת בגורמים
המרכזיים המאפיינים את יסודות האתיקה (המכונה במקור "מדיניות" -
“Policy”),
של התנהלות המידע. במאמר עוגן של
( Overman and
Cahill 1990),
המקובל על הקהילייה העוסקת בזכות היוצרים כתשתית לאתיקה זו, מציעים
המחברים מספר ערכי יסוד לקביעת המדיניות שתהיה האתיקה בכל הקשור
להתייחסות למידע ברשת. המאמר המקורי מתייחס בעיקר להדדיות הקשר בין
הממשל לאזרח, אך בהחלט ניתן לגזור ממנו את ערכי היסוד של הנדון כאן.
נתייחס ל- 3 מהם:.
(1) נגישות, (2) פרטיות ו-(3)
זכות קניין רוחני.
עקרון הנגישות (
(Accessibility
של כל פרט לרשות הרבים, מבטיחה נגישות מיידית ושקיפות המידע, כך שכל
מי שרוצה יוכל בעקרון להגיע אליו. סביבה מקוונת מבטיחה, בעקרון, שקיפות
שכזאת, כלומר נגישות למידע ברשותה רבים
(Public Domain) לכל החפץ בכך.
עקרון הפרטיות
( (Privacy מבטיח את
ההגנה האישית על הפרטיות בסביבה בה הנגישות של הכלל- "זכות הציבור"
["Creative Commons"]היא
ערך עליון. עקרון זה מבטיח שמירת פרטיות של מידע אישי וכבוד כערך
המעוגן בחוק. הוא בולט פחות בזכויות היוצרים, אך הנו ערך יסוד באתיקה
של שימוש בטכנולוגיית הרשת, שיפורט כאן בהמשך, ומהווה המשך ישיר של
הדיון בזכויות הקניין של הפרט אל דיון בהפרת זכויות הפרט.
זכות קניין רוחני
( (Intellectual Property,
מעוגנת בחוק בין השאר, כבעלות על יצירה או על אופן ביטוי כלשהו המוגדר
כיצירה (הגדרת "יצירה" - ראה בהמשך).
----------------------------------------
[1]
מתוך 7 העיקרים בחרנו למקד את המהות במרכזיים ביותר, תוך שאנו מכניסים
בנוסף במובלע, גם את עקרון הפתיחות -
Openness)
[2] תרגום מילולי הוא:
אם זה שווה העתקה – זה שווה
העתקה חוקית, אך נראה שהמסר הוא: אם זה שווה העתקה - זה שווה
זכות יוצרים.