הוראה למידה מקוונת

דר' אברום רותם

רלוונטי תמיד

מיזם מתקוונים לאתיקה במרחב הדיגטאלי

אתר במסגרת מיזם "מתקוונים לאתיקה" עידית אבני ודר' אברום רותם. בו תמצאו סוגיות מרכזיות של החינוך כיום בכל הקשור לאתיקה: שימוש ברשת חברתית, מפגעים ופגיעות באמצעות המדיה החברתית תפקוד בית הספר, מורה, תלמיד והורה ברשת, ועוד....

החינוך בצל הפוסטמודרניסט הנבער

אברום רותם (2008). הפוסטמודרניזם וחינוך: נזקי הפוסטמודרניזם הנבער בחינוך. למאמר 6 פרקים המשולבים בתוכו. המאמר רלוונטי מתמיד, ראוי לעיון ו... ליישום. אשמח לתגובות כאן ("הוסף תגובה לכתבה" כאן בתחתית המאמר).

עזר למורה מקוון

תכנון למידה משולבת אמצעי קצה לתלמיד 1:1 דגם תמ"ש (byod) טופס מתווה פעילות

טופב תכנון אברום רותם ועידית אבני, 5 אוקטובר 2014: כלי תכנון או שיקוף פעילות sdם למידה byod, שמתאים בהבטים רבים שלו גם ללמידה 1:1 בכתה.

הצטרפת לקבוצה בווטסאפ: עקרונות התנהלות שכדאי לאמצם ולהפנות לכל חבר בקבוצה

יצרת קבוצה בווטסאפ? אתה חבר בקבוצת ווטסאפ? - מומלץ להעביר את הלינק לכל אחד בקבוצה, לעקרונות התנהלות שישעו את החיים טובים יותר, וכך נהנה באמת מהיתרונות של הקבוצה , ולא מהמועקות נילוות.

דף עזר למורה היוצר - עקרונות שמירת זכות יוצרים וזכויות הפרט בשימוש בסביבת למידה מקוונת

אברום רותם (עודכן תחילת 2014). הפרת זכות יוצרים באתר בית ספר זו סוגיה לא נעימה וממושכת ומביאה הרבה עגמת נפש לחינם. יש להימנע מכך בכל מחיר, ובדף זה תוכלו להימנע ממרבית המלכודות הקשורות בכך. תמצאו כאן עיקרי דברים ושאלות נפוצות אותנטיות חשובות שניתן ללמוד מהן הרבה.

מה התחדש

שפת בינה מלאכותית נוסח פייסבוק, פייק או הגזמה?

האם פייסבוק סגרה מיזם חשוב שהתגאתה בו זה זמן בגלל שפה מסתורית בה החלו הרובוטים לדבר אחד עם השני, שלא מובנת לבני אדם, או זה היה סתם תירוץ לסגור את המיזם? מה הקשר בין זה למיזם גוגל של בינה מלאכותית לצורך תרגום, בו נמצא שמערכת התרגום המלאכותית פתחה לעצמה מתווה עזר של מושגים, מעין שפה שאיש לא ראה קודם?

בינה מלאכותית בחינוך – המצוי, הרצוי והפנטזיה

מאמר של אברום רותם ועידית אבני, יוני 2017. : "לפנינו סקירה מאתגרת, שמתחילה עם תיאור כללי של הסוגיה, המשכה באפיון קצר של מה היא בעצם בינה מלאכותית – במ, מעבר לסיסמאות ולמילים המופרחות למרחב הציבורי כבועות סבון נוצצות אך ריקות, מה הסטטוס כיום אודותיה, ומה מצופה בעטיה בעתיד הקרוב.בהמשך נדון במטרת הסקירה: מה לבינה מלאכותית ולחינוך....

מה יותר גדול- היצף המידע או המחסור במשאבים תומכים

תחזיות היצף המידע בנתוני עתק (ביג דטאה), האינטרנט של הדברים ועוד מורים על עליה של פי 10 בשנים הקרובות, בעוד שסך האנרגיה שהעולם יצרוך יגדל באופן מתון בהרבה. מכאן שתחזיות אלו מופרכוךת במידה רבה, כי אל תהיה אנרגיה לתמוך בהם...

פוסט-אמת – עידן המנהיגים מאותגרים אתית

"הסוגיה המרכזית שיש להתמקד בה – האם ניתן למגר עידן "פוסט-אמת", הנישא על כתפי מנהיגות מאותגרת אתית, מנהיגות לא ראויה...גם אם אין תשובה בהירה וחד משמעית, יש להתכוון לכך בכל מאודנו, כי בנפשנו הדבר. "

בואו נלמד ממסילת הברזל במאה ה-19 על שינוי הלמידה עם טאבלטים

מעשה לא ניתן למצוא הצדקה אמתית מדוע מערכת החינוך חייבת טלטול ושינוי משמעותי למצב בו לכל תלמיד ומורה טאבלט אישי, שירות ניהול מידע אישי ונגישות לחומרי למידה ברשת. במקום להתווכח דיונים עקרים, בואו נלמד ממסילת הברזל במאה ה-19...

רגשונים אינם שפה!

לאור שיח ציבורי-חינוכי אודות "שפת האימוג'י" -נדבר כאן בקצרה על הרגשונים- emoticons , והקשר השגוי שעושים בינם לבין השפה.כל זאת בהסתכלות לאחור, על "התמונה הגדולה", ובעיקר נמצא – שמדובר בנלעגות מובנית, תקשורת לא אישית, עקרה מרֶגֶש וסינטטית, שטחית ואף פוגענית,שלא רק שאיננה ממלאת קריטריונים בסיסיים של שפה, אלא מחליפה ערוצי תקשורת אנושית משמעותית, שכתופעת לואי, אנו מאבדים במהירות ערכי יסוד של רציונליות, השכלה, תרבות וגם אנושיות.

האם ניתן להשיב את הויקיפדיה לציבור?

אברום רותם (אפריל 2015). הויקיפדיה היא המיזם הציבורי האינטלקטואלי המרשים ביותר, אם לא גם הגדול ביותר שקם מאז ומעולם.חזון הויקיפדיה הוא חזון אוטופי בעל ערך חברתי ושיתופי רב, אך מתוך הסתכלות ביקורתית עיונית, ומה קורה בפועל,עולים סימני שאלה שצריכים להטריד את הציבור המשתמש בנכס אינטלקטואלי מרשים זה, באשר לבסיס מהות הויקיפדיה,דרך התנהלותה ובמיוחד עתידה, שסימני הזהרה שעל הקיר גדלים ומתבהרים, ומזהירים על סכנה של ממש לרלוונטיות שלה לכל שוחר דעת.במאמר שני חלקים מרכזיים:(1) ניתוח ביקורתי של חזון ויקיפדיה, ודרכי הפעולה, כפי שעוצבו בתחילת דרכה, לשם הבנת הקשיים והכשלים שבהווה, כולל הביקורת שבשיח הציבורי כיום על איכות ומהימנות המידע בה.(2) הצעות למתווה שינוי בונה- לאחר שהבנו מה מתרחש בפועל, נשאל עצמנו מה והאם ניתן לעלות באופן משמעותי את איכות, שלמות ומהימנות המידע שבויקיפדיה.

25 מיתוסים ותפיסות שגויות בלמידה בסביבה דיגיטלית

מיזם מתקוונים לאתיקה גאה להציג: חדש ומיוחד! 25 מיתוסים ותפיסות שגויות בלמידה בסביבה דיגיטלית. כתבו: אברום רותם ועידית אבני, אפריל 2015. הערות והארות נקבל בברכה.

ביג-דאטה,חינוך ואתיקה – מנתונים לתובנות

חדש ומיוחד! ביג-דאטה,חינוך ואתיקה – מנתונים לתובנות דר' עידית אבני ודר' אברום רותם ינואר 2015. המונח העדכני של הביג-דאטה ומאפייניו. התפיסה של שילוב ביג-דאטה בחינוך, אוריינות הביג-דאטה, כעדכון המונח "אוריינות נתונים" וסוגיות אתיות מרכזיות בנושא.

הענווה כמפתח להוויה הדיגיטלית

רותם ואבני, 11-2014: ענווה כמפתח להוויה דיגיטלית. מהו "אזרח דיגיטלי"? מי הוא הלומד בעל הכשירויות ההולמות את המאה ה-21? בין המאפיינים המרכזיים של ההוויה הדיגיטלית, קיימת אבן פינה מוצנעת מעט, כיאה למהותה, הענווה האינטלקטואלית (Intellectual Humility), שמהווה בסיס להוויה הדיגיטלית. הענווה חיוניות כערך מרכזי לשם התפתחות אישית, העצמה ותפקוד הולם של אזרח דיגיטלי, לומד במרחב הדיגיטלי, כמו גם המלמד המצמיח לומד בעידן הדיגיטלי. למעשה, ללא הטמעת ערך הענווה כאבן פינה, מתרחש ביות תפיסות ישנות שאיבדו מהרלוונטיות שלהן, ונסיון מאולץ להתאים את המוכר למציאות הנוכחית – תהליך שמועד לכישלון.

"למידה משמעותית 2020 – טכנולוגיה מעצבת משמעות" דר' אבני ודר' רותם 9/2013

במאמר זה נפרש רנסנס פני החינוך לקראת 2020 באמצעות המושג "למידה משמעותית". ההתייחסות המיוחלת לשינוי החינוכי בעצם השיח, בגיבוש המדיניות ובתרגום היישומי של הלמידה המשמעותית, חייבת לנבוע מנקודת ראות חדשה, לא וודאית ולא מוכרת, בה אין מקום לתפיסות פדגוגיות מקדמת דנה שעומדות בפני עצמן ואינן רואות בטכנולוגיה שחקן מרכזי. במאמר ניתוח מעמיק של למידה משמעותית מותאמת לעידן שלנו, בו מתואר הלומד, הלמידה וחווית הלמידה באור העדכני.

למידה דיגיטאלית- רציונל והמלצות ליישום

אברום רותם, 2013: במאמר "יישור קו" בטרמינולוגיה חינוכית עדכנית, פרוט והסבר למושגי יסוד של הפדגוגיה המיושמת כיום בסביבה טכנולוגית, הבהרות המושג "ספר דיגיטלי", ותפיסות מהות העניין, כולל פרוט מושגים ביישום והרחבתם. במאמר תמצאו: הגדרות ומִנוּחִים, חיוניות המעבר מלמידה מסורתית ללמידה דיגיטאלית, היסודות הפדגוגיים ביישום מושכל של למידה דיגיטאלית, מאפייני חומרי הוראה למידה והעשרה דיגיטאליים, תכנון לימודים המושתת על חומרי הוראה-למידה דיגיטאליים, יישום למידה דיגיטאלית מהלכה למעשה.

למידה משולבת טאבלט אישי 2013, רותם ואבני

כמענה לצורך החיוני ליצור שינוי איכותי משמעותי במערכת החינוך וכמענה למורכבות האתגר הפדגוגי-ניהולי במערכות חינוך רבות ברחבי הארץ, בהן משולב כבר בשנה הקרובה תשע"ג, טאבלט אישי בהוראה-למידה, מוצג בזאת מאמר המפרט את הייחודיות הפדגוגית של השימוש בטאבלט אישי, תוך הבלטת ייחודו בהשוואה למחשב שולחני כמו גם מחשב נייד. טאבלט אישי מזמן שינוי משמעותי בעצם יישום הלמידה הדיגיטלית העדכנית בחוויית הלמידה באמצעות הטאבלט, והאתגר האתי-ניהולי בהטמעת התקן זה ,כחלק בלתי נפרד מנוכחות המורה והתלמיד בלמידה, המתרחבת לכל שעות היממה. בחלק המרכזי של המאמר, תמצאו אופני יישום מרכזיים בשימוש בטאבלט, את מרכיבי האוריינות הדיגיטלית הנדרשת לשימוש בו, והעיקר - מתווה בן 4 שלבי יישום, לשם יישום מדורג, מודולרי ומושכל של האתגר הפדגוגי-טכני-ניהולי ייחודי זה לאורך השנים הקרובות, לצד מתווים, מודלים וטיפים ליישום.

אין כאן יותר דרקונים שילוב הטכנולוגיה בהוראה פוענח- האתגר הוא מעתה הוראה עדכנית

אברום רותם, 2013 /2: במאמר זה נטען, כי בלמידה הדיגיטאלית אין יותר דרקונים, כלומר, אין יותר אינפלציה של סימני שאלה, חוסר ידע, אי- וודאות, מקום לחששות וחוסר נסיון בתחום, אלא קיים צורך חיוני ביישום נחוש ומקצועי, השם דגש על אפיון וגיבוש מיומנויות הוראה של מורה מקצועי, כשהדגש הוא על המקצועי חינוכי, ללא תלות בהתמצאות טכנולוגית קיימת, ובעיקר- עושה באמצעים הטכנולוגים מהלכים הולמים פדגוגית וערכית, ביישום הלמידה הדיגיטאלית. לשם כך סוגיה זו מוצפת כאן, תוך הסבר מה היא למידה דיגיטלית, כשאנו יודעים עליה מספיק בתאוריה ובניסיון כדי לממשה בפועל, ולא לתרץ גרירת רגליים, אי-עשייה ואי-מימוש באי-הוודאות הקיימת, ועיסוק בתהיות מיותרות מתוך הידבקות במוכר הפדגוגי כמו גם הטכנולוגי שזמנם שאול.

חברתיות וחיבוריות

הגנה מפני דליפת מידע אישי בשוגג

מידי פעם אנו נדרשים לשוב ולהתמקד בהגנה מפני הונאות ברשת, והפעם – מסירת פרטים אישיים בשוגג. לא מה עושים שזה קורה, אלא איך למנוע זאת מראש.

פרידה משירותי המדיה בכבלים

בשקט בשקט סוף שירותי המדיה בכבלים קרוב הרבה יותר ממה שנראה.

האם ניתן להשיב את הויקיפדיה לציבור?

הויקיפדיה היא המיזם הציבורי האינטלקטואלי המרשים ביותר, אם לא גם הגדול ביותר שקם מאז ומעולם. חזון הויקיפדיה הוא חזון אוטופי בעל ערך חברתי ושיתופי רב, אך מתוך הסתכלות ביקורתית עיונית, ומה קורה בפועל, עולים סימני שאלה שצריכים להטריד את הציבור המשתמש בנכס אינטלקטואלי מרשים זה, באשר לבסיס מהות הויקיפדיה, דרך התנהלותה ובמיוחד עתידה, שסימני הזהרה שעל הקיר גדלים ומתבהרים, ומזהירים על סכנה של ממש לרלוונטיות שלה לכל שוחר דעת. במאמר שני חלקים מרכזיים: (1) ניתוח ביקורתי של חזון ויקיפדיה, ודרכי הפעולה, כפי שעוצבו בתחילת דרכה, לשם הבנת הקשיים והכשלים שבהווה, כולל הביקורת שבשיח הציבורי כיום על איכות ומהימנות המידע בה. (2) הצעות למתווה שינוי בונה- לאחר שהבנו מה מתרחש בפועל, נשאל עצמנו מה והאם ניתן לעלות באופן משמעותי את איכות, שלמות ומהימנות המידע שבויקיפדיה.

המהותי והשגוי בתפיסת המדיה החברתית כתקוות הארגון והפדגוגיה

תפיסות שגויות ביישום למידה שיתופית הלכה למעשה, נובעות בין השאר, מהשיח הציבורי השגוי סביב המושג "רשת חברתית", שעסוק יותר במגמה תאורטית וספקולטיבית שאיננה נסמכת על טבע החברה האנושית. השיח מתיימר לגבש מתווה ארגוני אידיאלי של התנהלות חברה אנושית כ"רשת" שוויונית לכאורה, נטולת היררכיה וניהול מלמעלה. נראה כאן שתפיסה זו שגויה, אינה מציאותית, ובעיקר פוגמת ביישום ההולם והמתאים בחינוך, בעצם המושג למידה בכלל, ובלמידה חברתית/ שיתופית בפרט.

הצטרפת לקבוצה בווטסאפ: עקרונות התנהלות שכדאי לאמצם ולהפנות לכל חבר בקבוצה

צרת קבוצה בווטסאפ? אתה חבר בקבוצת ווטסאפ? - מומלץ להעביר את הלינק לכל אחד בקבוצה, לעקרונות התנהלות שישעו את החיים טובים יותר, וכך נהנה באמת מהיתרונות של הקבוצה , ולא מהמועקות נילוות.

WhatsApp – האם וכיצד ניתן להחזיר את השד לבקבוק

אברום רותם, 12/2013: במאמר זה נסקרות השלכות השימוש בשירות ווטסאפ WhatsApp: בהשלכות האישיות, החברתיות והטכנולוגיות. נמצא סקירה של מהו השירות, פרוט בעיות האבטחה של השירות, אודות הפגיעה בפרטיות, השלכות תנאי השירות המוכתבים ונכפים על המשתמש, והמלצות להתמודדות בהשלכות בהבטים טכניים, ובעיקר- עיצוב ואימוץ נורמות התנהלות הולמות כאדם פרטי, והנחלה לתלמידים.

תקלות והתקלות בשגרת הרשת

רותם ואבני (12-2013) פתאום קמה החברה האנושית בוקר אחד, ומוצאת עצמה שרויה במציאות חברתית שלא הייתה מעודה. היא עומדת בהשתאות ובחוסר אונים מסוים לנוכח אתגרים שמזמנים האמצעים החדשים, כמו שירותי שיתוף ברשת, התקנים אישיים צמודי גוף, ניידים וטאבלטים למיניהם בגדלים שונים. האפשרויות הטמונות באמצעים אלה, להיטיב או להרע, מעמידות בפני החברה אתגר חברתי-תרבותי-חינוכי עצום, להבניית נורמות התנהלות, ולדחייה וצמצום של נורמות שליליות. אך הסוגיות החדשות שעולות אינן נסבות רק בהקשר של פוגענות ועבירה על חוק, אלא סביב התנהגויות שוטפות של כל אדם ואדם, שבעצם עשייתן התמימה עלולות ליצור תקלות והַתְּקָלוֹת. מצבים אלה מזמנים עיצוב נורמות התנהגות הנותנות מענה לבעייתיות העולה מכך. במאמר התמקדות ב- 5 היבטי התנהלות, ופרוט האתגרים המרכזיים בכל היבט

למשתמש וליוצר במדיה החברתית – סוגיות זכות יוצרים

אברום רותם ועידית אבני (יוני 2013): במאמר זה נפרוש את "התמונה הגדולה" של סוגיות זכות יוצרים במדיה חברתית, את סוגית רווחת הציבור מול חופש הזכות לקניין של הפרט, ולמי שייכת זכות היוצרים במידע המועלה במדיה חברתית – ליוצר, למשתמש או שמא לספק השירות. בחלקו השני של המאמר מפורטות המלצות כיצד לשמור על זכות יוצרים כיוצר וכמשתמש במדיה החברתית, וכן כיצד להימנע מפגיעה בפרטיות וכבוד האדם במדיה החברתית.

מדריך למורה - הוראה למידה ברשת חברתית

אבני ורותם (דצמבר 2012): במדריך זה נמצא הגדרות של מהות רשת חברתית, אמצעי היישום הטכנולוגיים של רשת חברתית, מרכיבי מפתח ברשת חברתית, והבחנה בינה לבין כלים שיתופיים מקוונים אחרים, ועיקרו - המלצות קונקרטיות, הנגזרות מרציונל הוראה-למידה שיתופית, ליישום ברשת חברתית הלכה למעשה.

הפייסבוק 2012 בחינוך - "לחשב מסלול מחדש" (רותם ואבני, 2012)

לאור עדכון כלי הפייסבוק בשנה החולפת (2011), ולאור התנסויות ופיתוח תובנות בעקבות ניהול קהילת למידה בפייסבוק, כמודל לשימוש במדיה חברתית דיגיטלית בחינוך, אנו מציעים במאמר התייחסות מעודכנת ל- 2012 למכלול סוגיית שילוב הפייסבוק בחינוך בכלל ובהוראה ולמידה בפרט, הנחיות ליישום הוראה ולמידה באמצעות הפייסבוק, והתייחסות מתווכת להסדרת השימוש בפייסבוק 2012 בחינוך.

פייסבוק 2012 בחינוך - יישומים, כלים ואפליקציות לחינוך. (רותם ואבני 2012)

במאמר זה מוצעים יישומים אפשריים לשם הוראה-למידה באמצעות הפייסבוק וכלים ואפליקציות חינוכיות, עדכניים לפייסבוק 2012, שניתן להפעיל אותם לצרכים אלה.

פאיניקת פייסבוק - הסכנות ברשת זה לא מה שחשבתם .

אברום רותם ועידית אבני, פברואר 2011 נתונים ממחקרים וסקרים מתוקפים מראים שהפאניקה סביב השימוש בפייסבוק מופרזת. ילדינו מוגנים בו, יותר מאשר בבית הספר וברחוב.

נוהל שימוש ברשת חברתית בבתי הספר

אברום רותם ועידית אבני (אוקטובר 2010)מתוארת בזאת הצעה לנוהל שימוש בית הספר במדיה חברתית, לצד רציונל והסבר.

המורה במלכודת הרשת החברתית- מורה או חבר?

אברום רותם ועידית אבני (מאי 2010). לצד הרווחים הפדגוגיים והאישיים מהקשרים והאינטראקציות ברשת החברתית עם תלמידים, מרבית המורים עדיין אינם מודעים לבעייתיות, לדילמות ולמלכודות העלולות לצוץ מהתנהלות זאת. מאמר זה מתייחס לסוגיות העיקריות העולות מקשר מורה- תלמיד ברשת החברתית, ולאתגר העומד בפני המורים, מנהלי בתי הספר והמנהיגות החינוכית – כיצד להתמודד עם סוגיות אלה ולמנוע מלכתחילה את הבעייתיות שבהן.

הוראה למידה מקוונת

בואו נלמד ממסילת הברזל במאה ה-19 על שינוי הלמידה עם טאבלטים

מעשה לא ניתן למצוא הצדקה אמתית מדוע מערכת החינוך חייבת טלטול ושינוי משמעותי למצב בו לכל תלמיד ומורה טאבלט אישי, שירות ניהול מידע אישי ונגישות לחומרי למידה ברשת. במקום להתווכח דיונים עקרים, בואו נלמד ממסילת הברזל במאה ה-19...

"למידה משמעותית 2020 – טכנולוגיה מעצבת משמעות" דר' אבני ודר' רותם 9/2013

במאמר זה נפרש רנסנס פני החינוך לקראת 2020 באמצעות המושג "למידה משמעותית". ההתייחסות המיוחלת לשינוי החינוכי בעצם השיח, בגיבוש המדיניות ובתרגום היישומי של הלמידה המשמעותית, חייבת לנבוע מנקודת ראות חדשה, לא וודאית ולא מוכרת, בה אין מקום לתפיסות פדגוגיות מקדמת דנה שעומדות בפני עצמן ואינן רואות בטכנולוגיה שחקן מרכזי. במאמר ניתוח מעמיק של למידה משמעותית מותאמת לעידן שלנו, בו מתואר הלומד, הלמידה וחווית הלמידה באור העדכני.

אין כאן יותר דרקונים שילוב הטכנולוגיה בהוראה פוענח- האתגר הוא מעתה הוראה עדכנית

אברום רותם 2/2013: במאמר זה נטען, כי בלמידה הדיגיטאלית אין יותר דרקונים, כלומר, אין יותר אינפלציה של סימני שאלה, חוסר ידע, אי- וודאות, מקום לחששות וחוסר נסיון בתחום, אלא קיים צורך חיוני ביישום נחוש ומקצועי, השם דגש על אפיון וגיבוש מיומנויות הוראה של מורה מקצועי, כשהדגש הוא על המקצועי חינוכי, ללא תלות בהתמצאות טכנולוגית קיימת, ובעיקר- עושה באמצעים הטכנולוגים מהלכים הולמים פדגוגית וערכית, ביישום הלמידה הדיגיטאלית. לשם כך סוגיה זו מוצפת כאן, תוך הסבר מה היא למידה דיגיטלית, כשאנו יודעים עליה מספיק בתאוריה ובניסיון כדי לממשה בפועל, ולא לתרץ גרירת רגליים, אי-עשייה ואי-מימוש באי-הוודאות הקיימת, ועיסוק בתהיות מיותרות מתוך הידבקות במוכר הפדגוגי כמו גם הטכנולוגי שזמנם שאול. ויפה שעה אחת קודם!

מטוטלת העשייה החינוכית: מטכנופוביה לטכנומניה, וחזרה לטכנומדיה, אך מה על הפדגוגיה?

רותם ואבני (יוני 2012): המאמר דן בתנועת מטוטלת של עשייה חינוכית בשלושה אופני תגובה לשינוי הפדגוגי-טכנולוגי הנדרש בעשייה החינוכית של המורה, כדי ליישם פדגוגיה מיטבית בבית הספר המקוון במאה ה- 21: מהימנעות משימוש (פוביה) לשימוש יתר (טכנומניה) אך השינוי המשמעותי הנו זה השקול והמושכל, בה לטכנולוגיה הערך המוסף לפדגוגיה המובילה את הלמידה ולא נגררת (טכנומדיה - דרך האמצע)

רנסנס ההוראה הפרונטאלית בנוכחות לוח אינטראקטיבי, וגם בלעדיו

עידית אבני, אברום רותם ואביבה חפר (2010). המאמר מתאר רנסנס של הוראה הפרונטאלית, ההופכת, על פי הצעת מחברי המאמר, את ההוראה המסורתית הפרונטאלית ל"הוראה פרונטלית ממזגת". מאפייניה העיקריים הם בעצם מיקוד ההוראה הפרונטאלית אחרת בכיתה, הממזגת אינטראקטיביות רב ממדית בהוראה אישית ושיתופית. הוראה מסוג זה מזמנת אופני למידה עדכניים המקדמים חשיבה, ומצריכים מהמורה ומהתלמידים לנהל דיאלוג תוך כדי אינטראקציה בין התלמידים לחומר הנלמד, בין התלמידים בינם לבין עצמם ובין התלמידים והמורה.

המורה המקוון

מוגנות המורה הרצויה במסגרת מדיניות התנהלות בכתה המקוונת`; רותם ואבני (2012)

יותר ויותר נתקל המורה המקוון באתגרים ארגוניים ופדגוגיים בכתות המקוונת 1:1 (לכל תלמיד התקן קצה אישי) כמו גם בכתות מקוונות חלקית, במצבים בהם עליו להתמודד עם מלכודות וסבך חוקי, תקנוני ובירוקרטי, בו המורה נזקק למוגנות מהמערכת.המוגנות הקיימת אינה עונה כיום על הצרכים שמעמידה הסביבה הלימודית העדכנית, המפורטת לצורך כך במאמר זה בקצרה, שכוללת שלושה מרכיבי יסוד: התנהלות בסביבה טכנולוגית, תוכן, ושימוש במדיה מתווכת שהיא המדיה החברתית.במאמר זה אנו מביאים הצעה ל- 7 סוגיות מרכזיות של המוגנות הנדרשת לאיש החינוך המקוון, ועקרונות למדיניות מערכתית של התנהלות והתנהגות בסביבה לימודית-ארגונית עדכנית.

מאפיינים ותכנון של שיעור מקוון בכתה

עידית אבני, דר' אברום רותם (2008) מאפינים ותכנון שיעור מקוון בכתה.

קווים לדמותו של המורה המקוון

אברום רותם ( מאי, 2008). רגע לפני ששיטפון של טקסונומיות (סיווג שיטתי של מאפיינים) על מהות המורה המקוון יטביע את כולנו, כדאי לעצור רגע לנסות למקד את פרופיל המורה המקוון בהיבטים המרכזיים בו

שלבי התפתחות מקצועית ממורה למורה מקוון

אברום רותם ועידית אבני (מרץ 2009). במסגרת הצורך לאחידות בטרמינולוגיה של מושגי היסוד, התפיסות והציפיות עליהם מושתת שילוב הטכנולוגיה בהוראה-למידה, וכמענה רלוונטי ואוטנטי לצרכי המורים בשטח, מובא בזאת תאור 5 שלבי התפתחות מורה מקוון: (1) היכרות וכניסה, (2) אשליית הידע, (3) מעורבות, (4) התמודדות ו- (5) בשלות.

נוף הידע של המורה המקוון וצרכי פיתוחו המקצועי - מדרג ליישום לצרכי למידה מקוונת

אברום רותם ועידית אבני (אוקטובר 2008). לצורך פיתוחו המקצועי של המורה המקוון מוצע בזאת מתווה מדורג של ידע, כישורים ומיומנויות של מורה מקוון המהווה את תשתית נוף הידע הנדרשת לשילוב סביבה מקוונת בהוראה- למידה ובהתנהלות החינוכית. לצד אלה מתוארות גם פעילויות המבטאות יישום ידע בהקשר הדידקטי הדורשות פתיחות, יצירתיות ואף אלתור המאפיינים התנהלות בסביבת הוראה- למידה פתוחה ומאתגרת. ככזה, מְתָּאֵר מתווה זה מִדְרַג קונקרטי של פיתוח מקצועי למורה המקוון, שניתן ליישום מיידי בשטח.

"קללת המורה" - סיפור עם מוסר השכל חשוב

אברום רותם (מאי 2008). לקראת הצגת המורה המקוון, כדאי אולי לקחת נשימה, ולשמוע סיפור על 'קללת המורה' שכבר בעת שהושמעה, הבין המורה המקולל, שאין זו אלא ברכה, שכל מורה באשר הוא מבין היטב את משמעות הקללה-ברכה הזאת.

סביבת למידה מקוונת

בינה מלאכותית בחינוך – המצוי, הרצוי והפנטזיה

ותם ועידית אבני, יוני 2017. : "לפנינו סקירה מאתגרת, שמתחילה עם תיאור כללי של הסוגיה, המשכה באפיון קצר של מה היא בעצם בינה מלאכותית – במ, מעבר לסיסמאות ולמילים המופרחות למרחב הציבורי כבועות סבון נוצצות אך ריקות, מה הסטטוס כיום אודותיה, ומה מצופה בעטיה בעתיד הקרולבינה מלאכותית ולחינוך....

רגשונים אינם שפה!

רגשונים אינם שפה!לאור שיח ציבורי-חינוכי אודות "שפת האימוג'י" -נדבר כאן בקצרה על הרגשונים- emoticons , והקשר השגוי שעושים בינם לבין השפה.כל זאת בהסתכלות לאחור, על "התמונה הגדולה", ובעיקר נמצא – שמדובר בנלעגות מובנית, תקשורת לא אישית, עקרה מרֶגֶש וסינטטית, שטחית ואף פוגענית,שלא רק שאיננה ממלאת קריטריונים בסיסיים של שפה, אלא מחליפה ערוצי תקשורת אנושית משמעותית, שכתופעת לואי, אנו מאבדים במהירות ערכי יסוד של רציונליות, השכלה, תרבות וגם אנושיות.

25 מיתוסים ותפיסות שגויות בלמידה בסביבה דיגיטלית

מיזם מתקוונים לאתיקה גאה להציג: חדש ומיוחד! 25 מיתוסים ותפיסות שגויות בלמידה בסביבה דיגיטלית.כתבו: אברום רותם ועידית אבני, אפריל 2015. הערות והארות נקבל בברכה.

ביג-דאטה,חינוך ואתיקה – מנתונים לתובנות

חדש ומיוחד! ביג-דאטה,חינוך ותאיקה – מנתונים לתובנות דר' עידית אבני ודר' אברום רותם ינואר 2015. המונח העדכני של הביג-דאטה ומאפייניו. התפיסה של שילוב ביג-דאטה בחינוך, אוריינות הביג-דאטה, כעדכון המונח "אוריינות נתונים" וסוגיות אתיות מרכזיות בנושא.

WhatsApp– האם וכיצד ניתן להחזיר את השד לבקבוק

אברום רותם, 12/2013: במאמר זה נסקרות השלכות השימוש בשירות ווטסאפ WhatsApp: בהשלכות האישיות, החברתיות והטכנולוגיות. נמצא סקירה של מהו השירות, פרוט בעיות האבטחה של השירות, אודות הפגיעה בפרטיות, השלכות תנאי השירות המוכתבים ונכפים על המשתמש, והמלצות להתמודדות בהשלכות בהבטים טכניים, ובעיקר- עיצוב ואימוץ נורמות התנהלות הולמות כאדם פרטי, והנחלה לתלמידים.

למידה דיגיטאלית - רציונל והמלצות ליישום

אברום רותם, 2013: במאמר "יישור קו" בטרמינולוגיה חינוכית עדכנית, פרוט והסבר למושגי יסוד של הפדגוגיה המיושמת כיום בסביבה טכנולוגית, הבהרות המושג "ספר דיגיטלי", ותפיסות מהות העניין, כולל פרוט מושגים ביישום והרחבתם. במאמר תמצאו: הגדרות ומִנוּחִים, חיוניות המעבר מלמידה מסורתית ללמידה דיגיטאלית, היסודות הפדגוגיים ביישום מושכל של למידה דיגיטאלית, מאפייני חומרי הוראה למידה והעשרה דיגיטאליים, תכנון לימודים המושתת על חומרי הוראה-למידה דיגיטאליים, יישום למידה דיגיטאלית מהלכה למעשה.

למידה משולבת טאבלט אישי 2013, רותם ואבני

כמענה לצורך החיוני ליצור שינוי איכותי משמעותי במערכת החינוך וכמענה למורכבות האתגר הפדגוגי-ניהולי במערכות חינוך רבות ברחבי הארץ, בהן משולב כבר בשנה הקרובה תשע"ג, טאבלט אישי בהוראה-למידה, מוצג בזאת מאמר המפרט את הייחודיות הפדגוגית של השימוש בטאבלט אישי, תוך הבלטת ייחודו בהשוואה למחשב שולחני כמו גם מחשב נייד. טאבלט אישי מזמן שינוי משמעותי בעצם יישום הלמידה הדיגיטלית העדכנית בחוויית הלמידה באמצעות הטאבלט, והאתגר האתי-ניהולי בהטמעת התקן זה ,כחלק בלתי נפרד מנוכחות המורה והתלמיד בלמידה, המתרחבת לכל שעות היממה. בחלק המרכזי של המאמר, תמצאו אופני יישום מרכזיים בשימוש בטאבלט, את מרכיבי האוריינות הדיגיטלית הנדרשת לשימוש בו, והעיקר - מתווה בן 4 שלבי יישום, לשם יישום מדורג, מודולרי ומושכל של האתגר הפדגוגי-טכני-ניהולי ייחודי זה לאורך השנים הקרובות, לצד מתווים, מודלים וטיפים ליישום.

קוצר הראות וקוצר היד – בלימת עדכון החינוך לעידן הדיגיטאלי

קוצר הראות וקוצר היד – בלימת עדכון החינוך לעידן הדיגיטאלי, אברום רותם, (אוקטובר 2012): המאמר דן בסוגית ההתנגדויות והקריאה להגביל ואף להוציא את השימוש במחשב לצרכי חינוך. במאמר סקירת התנגדויות לשינויים משמעותיים של החברה מקדמת דנה (כתב, דפוס, רכבת, טלויזיה ואינטרנט), וכמובן סוגיה זו. במאמר נטען שביקורת לא עניינית, רדודה למען דמוניזציה לא ראציונאלית, היא מעשה לא מוסרי, והיעדר יושרה מקצועית-אקדמית, שבאה לפגוע דוקא בעדכון החינוך ממניעים שלא קשורים לעניין.

מתופעות הלואי של הכתה 1:1 - היעלמות שרבוט האותיות

אברום רותם, 2011: במאמר זה אנו מראים שמרבית ההיבטים ההתפתחותיים המיוחסים לכתיבה אינם קשורים דווקא לעצם הפעילות הגראפית דווקא, והם אינם מתקבלים בהכרח רק מעצם הכתיבה על מחשב הלוח (טאבלט) או המקלדת, ואיבוד מיומנות הכתיבה הגראפית, איננה בהכרח איבוד משמעותי להתפתחות תקינה של הילד. עם זאת, אין זה אומר שיש להעלים ולגנוז שרבוט אותיות, אך לא באותה חשיבות ודקדקנות שאנו מיחסים לה כעת,

אתר בית ספר - מטרות, עקרונות ומבנה

מתוך הספר לקראת בית ספר מקוון מאת ד"ר אברום רותם, ד"ר יהודה פלד הוצאת מכון מופ"ת והוצאת כליל, 2008. מהו אתר בית ספר, מבנה רצוי ועקרונות הפעלה. מאמר בסיס חובה לכל אחד שמפעיל או מקים אתר בית ספרי

מבוא לספריה דיגטאלית - עקרונות ומידע על המושג

אברום רותם (2006). במאמר 4 פרקים: א. קצת היסטוריה; ב. מה זו ספריה דיגיטלית?; ג. היבטים עיקריים בפיתוח יוזמות ליצירת ספריה דיגטלית ; ד. ספריות דיגיטליות ברחבי העולם – תמונת מצב. אמנם נכתב ב- 2006 אך עדכני ממש. כי עקרונות ומהויות לא משתנות גם לא עם הטכנולוגיה.

המודל השלישי כפתיח לקהילת ידע - למידה שיתופית

החינוך המודרני מכיר 3 מודלים: המורה במרכז ומוביל, התלמיד במרכז (ומוביל את עצמו...) והגישה השלישית בחינוך - קהילה מבנה ידע, מודל עדכני להוראה-למידה היום (2010) בסביבת הוראה-למידה ICT.

שימוש בסביבה מקוונת במערכת החינוך בשעת חירום

אברום רותם (עדכון אחרון מרץ 2011). לאור הערכות שמצב חירום עלול להיות חלק משגרת חיינו בשנים הקרובות, אם כארוע ממוקד, ואם כתקופה מתמשכת, לצד התפתחות השימוש בסביבה מקוונת בהוראה, למידה ופעילויות חברתיות, מן הראוי לבדוק מחדש היערכות והשקעה זו.

מודל החיבוריות (Connectivism) כתומך תיאורטי בלמידה השיתופית

על קהילה מבנה ידע כצומת מידע

בלוגים אודות תרבות הרשת והשני על רוח

כה אמר המורה מבלי שנשאל

כה אמר המורה מבלי שנשאל: זקן עייף, צעיר נמרץ, על הזמן, סוחר, נוטה למות, על הממשות, על האלוהים, לוחם עטור, כהן דת, טבחית המלך, ו...עוד

חדש בבלוג: על העולם והלב

2015-16 - המשך דרשות "כה אמר המורה" כמו גם על קוונטים ורוח'ניות....אפריל 14- וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ מפגש מהסוג הראשון: להביט באלוהים; מרץ 2014 - מותם של נדב ואביהוא - מחאה דתית-חברתית שדוכאה באש;ספטמבר 2013 "כשהנביא יונה והמצביא ארג'ונה נפגשים.; אפריל 2013 "על הרוחניות"- תובנות מסכמות. ועוד: דבורה יפת כנף, טעם ומשמעות החיים. * גדל כאן דור שלא ידע את החושך ולא את השמיים * (29-7-11); * עורי עורי שיר דברי - קבלת שבת בצפת (הרהורים על מקום האשה ביהדות 2-07-11) *; מי מחבל באושר שלי? (8 מאי 2011); כשהאר"י פוגש את הרי קרישנה (1 במאי 2011); ועוד...

בלוג: הרהורים טרופים על החברה, הרשת ושאר ירקות

אברום רותם: בלוג אודות טכנולוגיה, חברה וחינוך החל מ- 2008. על השפעת הפייסבוק, הסלולר, קוד פתוח ועוד...

גם קיום המידע במרחב המקוון נצחי יחסי, סופי ומוגבל

אברום רותם, אפריל 2011. ודאי שמעתם לא פעם את האמרה "... אבל המידע ברשת הוא נצחי". אז זהו, שאפילו "אמיתות" שכאלה, מתבררות כמופרכות למדי. ממש לא. המידע במרחב המקוון נזיל, לא נשמר כפי שאנו נוטים להאמין, וחלקו הגדול נעלם ונגוז לנצח. זמן מחצית החיים של מידע במרחב מקוון קטן בהרבה ממה שנאו חושבים.... שנים ספורות לכל היותר. חומר למחשבה

מאמרים האתר "מאמרים"

מהצונמי, דרך האר"י וקרישנה, עמישראל, התנ"ך ועד קורח ועדתו. .מאמרים אחרונים:פרשת קרח ועדתו- מהפיכת הפייסבוק הראשונה שנכשלה [ 25/06/2011 ] עסקים ורוח - הבהגווד-גיטה כהשראה לאנשי עסקים [ 26/01/2010 ] מאין באנו או בעצם לאן אנו הולכים - הצופן הגנטי של התנך [ 11/09/2008 ] כשהאר''י פוגש את קרישנה [ 23/09/2007 ]

WCAG 2.0 (Level AA)