יום ה', כט’ בתשרי תשע”ח
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  ספר אורחים  |  כתבו לנו  |  אודות וזכויות יוצרים  |  ניהול  
האם פייסבוק סגרה מיזם חשוב שהתגאתה בו זה זמן בגלל שפה מסתורית בה החלו הרובוטים לדבר אחד עם השני, שלא מובנת לבני אדם, או זה היה סתם תירוץ לסגור את המיזם? מה הקשר בין זה למיזם גוגל של בינה מלאכותית לצורך תרגום, בו נמצא שמערכת התרגום המלאכותית פתחה לעצמה מתווה עזר של מושגים, מעין שפה שאיש לא ראה קודם?
מאמר של אברום רותם ועידית אבני, יוני 2017. : "לפנינו סקירה מאתגרת, שמתחילה עם תיאור כללי של הסוגיה, המשכה באפיון קצר של מה היא בעצם בינה מלאכותית – במ, מעבר לסיסמאות ולמילים המופרחות למרחב הציבורי כבועות סבון נוצצות אך ריקות, מה הסטטוס כיום אודותיה, ומה מצופה בעטיה בעתיד הקרוב.בהמשך נדון במטרת הסקירה: מה לבינה מלאכותית ולחינוך....
תחזיות היצף המידע בנתוני עתק (ביג דטאה), האינטרנט של הדברים ועוד מורים על עליה של פי 10 בשנים הקרובות, בעוד שסך האנרגיה שהעולם יצרוך יגדל באופן מתון בהרבה. מכאן שתחזיות אלו מופרכוךת במידה רבה, כי אל תהיה אנרגיה לתמוך בהם...
"הסוגיה המרכזית שיש להתמקד בה – האם ניתן למגר עידן "פוסט-אמת", הנישא על כתפי מנהיגות מאותגרת אתית, מנהיגות לא ראויה...גם אם אין תשובה בהירה וחד משמעית, יש להתכוון לכך בכל מאודנו, כי בנפשנו הדבר. "
מידי פעם אנו נדרשים לשוב ולהתמקד בהגנה מפני הונאות ברשת, והפעם – מסירת פרטים אישיים בשוגג. לא מה עושים שזה קורה, אלא איך למנוע זאת מראש.
מעשה לא ניתן למצוא הצדקה אמתית מדוע מערכת החינוך חייבת טלטול ושינוי משמעותי למצב בו לכל תלמיד ומורה טאבלט אישי, שירות ניהול מידע אישי ונגישות לחומרי למידה ברשת. במקום להתווכח דיונים עקרים, בואו נלמד ממסילת הברזל במאה ה-19...
בשקט בשקט סוף שירותי המדיה בכבלים קרוב הרבה יותר ממה שנראה.
במאמר זה נציג את הערך של היישומונים ביישום פדגוגיה עדכנית בסביבה דיגיטלית, ואת הפוטנציאל שלהם לקידום ושינוי מהותי בהתאמה אוטנטית של ערכת החינוך למאה ה-21, נציע מאפיינים של יישומונים הטובים לחינוך, כעוגנים לבחירה מושכלת של יישומם בשדה החינוכי, ונתייחס לאופני הטמעה מיטבית שלהם. אנו צופים כי היישומונים המקוונים "הקטנים", יעצבו שינוי גדול בהטמעת הטכנולוגיה בחינוך, בדומה למהפכה השקטה שהם מחוללים בחיי כל אזרח בעולם הדיגיטלי.
לאור שיח ציבורי-חינוכי אודות "שפת האימוג'י" -נדבר כאן בקצרה על הרגשונים- emoticons , והקשר השגוי שעושים בינם לבין השפה.כל זאת בהסתכלות לאחור, על "התמונה הגדולה", ובעיקר נמצא – שמדובר בנלעגות מובנית, תקשורת לא אישית, עקרה מרֶגֶש וסינטטית, שטחית ואף פוגענית,שלא רק שאיננה ממלאת קריטריונים בסיסיים של שפה, אלא מחליפה ערוצי תקשורת אנושית משמעותית, שכתופעת לואי, אנו מאבדים במהירות ערכי יסוד של רציונליות, השכלה, תרבות וגם אנושיות.
אברום רותם (אפריל 2015). הויקיפדיה היא המיזם הציבורי האינטלקטואלי המרשים ביותר, אם לא גם הגדול ביותר שקם מאז ומעולם.חזון הויקיפדיה הוא חזון אוטופי בעל ערך חברתי ושיתופי רב, אך מתוך הסתכלות ביקורתית עיונית, ומה קורה בפועל,עולים סימני שאלה שצריכים להטריד את הציבור המשתמש בנכס אינטלקטואלי מרשים זה, באשר לבסיס מהות הויקיפדיה,דרך התנהלותה ובמיוחד עתידה, שסימני הזהרה שעל הקיר גדלים ומתבהרים, ומזהירים על סכנה של ממש לרלוונטיות שלה לכל שוחר דעת.במאמר שני חלקים מרכזיים:(1) ניתוח ביקורתי של חזון ויקיפדיה, ודרכי הפעולה, כפי שעוצבו בתחילת דרכה, לשם הבנת הקשיים והכשלים שבהווה, כולל הביקורת שבשיח הציבורי כיום על איכות ומהימנות המידע בה.(2) הצעות למתווה שינוי בונה- לאחר שהבנו מה מתרחש בפועל, נשאל עצמנו מה והאם ניתן לעלות באופן משמעותי את איכות, שלמות ומהימנות המידע שבויקיפדיה.
מיזם מתקוונים לאתיקה גאה להציג: חדש ומיוחד! 25 מיתוסים ותפיסות שגויות בלמידה בסביבה דיגיטלית. כתבו: אברום רותם ועידית אבני, אפריל 2015. הערות והארות נקבל בברכה.
חדש ומיוחד! ביג-דאטה,חינוך ואתיקה – מנתונים לתובנות דר' עידית אבני ודר' אברום רותם ינואר 2015. המונח העדכני של הביג-דאטה ומאפייניו. התפיסה של שילוב ביג-דאטה בחינוך, אוריינות הביג-דאטה, כעדכון המונח "אוריינות נתונים" וסוגיות אתיות מרכזיות בנושא.
רותם ואבני, 11-2014: ענווה כמפתח להוויה דיגיטלית. מהו "אזרח דיגיטלי"? מי הוא הלומד בעל הכשירויות ההולמות את המאה ה-21? בין המאפיינים המרכזיים של ההוויה הדיגיטלית, קיימת אבן פינה מוצנעת מעט, כיאה למהותה, הענווה האינטלקטואלית (Intellectual Humility), שמהווה בסיס להוויה הדיגיטלית. הענווה חיוניות כערך מרכזי לשם התפתחות אישית, העצמה ותפקוד הולם של אזרח דיגיטלי, לומד במרחב הדיגיטלי, כמו גם המלמד המצמיח לומד בעידן הדיגיטלי. למעשה, ללא הטמעת ערך הענווה כאבן פינה, מתרחש ביות תפיסות ישנות שאיבדו מהרלוונטיות שלהן, ונסיון מאולץ להתאים את המוכר למציאות הנוכחית – תהליך שמועד לכישלון.
הבה נשאל עצמנו שאלה היפותטית: אם היה בידינו גלאי מחשבות והיינו יכולים לפענח מחשבות של כל עובד ועובד, האם היינו מפטרים אותו על כך כי מחשבותיו אינן עומדות בסטנדרטים ובערכים שההנהלה החליטה שהם אלה ולא אחרים? - סוגית "גלאי מחשבות" כמדיה חברתית לאור פרסומים מעוררי מחלוקת על ידי אזרחים, המלצות כיצד להימנע מאי נעימויות מיותרות, והעיקר - הזדמנות לשפר את החברה...
אברום רותם, 3/2014. תפיסות שגויות ביישום למידה שיתופית הלכה למעשה, נובעות בין השאר, מהשיח הציבורי השגוי סביב המושג "רשת חברתית", שעסוק יותר במגמה תאורטית וספקולטיבית שאיננה נסמכת על טבע החברה האנושית. השיח מתיימר לגבש מתווה ארגוני אידיאלי של התנהלות חברה אנושית כ"רשת" שוויונית לכאורה, נטולת היררכיה וניהול מלמעלה. נראה כאן שתפיסה זו שגויה, אינה מציאותית, ובעיקר פוגמת ביישום ההולם והמתאים בחינוך, בעצם המושג למידה בכלל, ובלמידה חברתית/ שיתופית בפרט. לאחר ניכוש התאוריות והספקולציות שאינן תורמות, נמצא, שמורה טוב, שמבין את המשמעות האמתית של חברתיות, יכול וחייב לרתום את השפעת החיברות, קודם כל לצרכי חינוך, ולאו דוקא להיגרר או להימנע בגלל ההשפעות השליליות. ביכולתו להשפיע, לשנות עמדות ונורמות שליליות, ולהעצים אישית וחברתית את תלמידיו, באמצעות למידה חברתית מודעת והולמת.
רותם ואבני (12-2013) פתאום קמה החברה האנושית בוקר אחד, ומוצאת עצמה שרויה במציאות חברתית שלא הייתה מעודה. היא עומדת בהשתאות ובחוסר אונים מסוים לנוכח אתגרים שמזמנים האמצעים החדשים, כמו שירותי שיתוף ברשת, התקנים אישיים צמודי גוף, ניידים וטאבלטים למיניהם בגדלים שונים. האפשרויות הטמונות באמצעים אלה, להיטיב או להרע, מעמידות בפני החברה אתגר חברתי-תרבותי-חינוכי עצום, להבניית נורמות התנהלות, ולדחייה וצמצום של נורמות שליליות. אך הסוגיות החדשות שעולות אינן נסבות רק בהקשר של פוגענות ועבירה על חוק, אלא סביב התנהגויות שוטפות של כל אדם ואדם, שבעצם עשייתן התמימה עלולות ליצור תקלות והַתְּקָלוֹת. מצבים אלה מזמנים עיצוב נורמות התנהגות הנותנות מענה לבעייתיות העולה מכך. במאמר התמקדות ב- 5 היבטי התנהלות, ופרוט האתגרים המרכזיים בכל היבט
אברום רותם, 12/2013: במאמר זה נסקרות השלכות השימוש בשירות ווטסאפ WhatsApp: בהשלכות האישיות, החברתיות והטכנולוגיות. נמצא סקירה של מהו השירות, פרוט בעיות האבטחה של השירות, אודות הפגיעה בפרטיות, השלכות תנאי השירות המוכתבים ונכפים על המשתמש, והמלצות להתמודדות בהשלכות בהבטים טכניים, ובעיקר- עיצוב ואימוץ נורמות התנהלות הולמות כאדם פרטי, והנחלה לתלמידים.
במאמר זה נפרש רנסנס פני החינוך לקראת 2020 באמצעות המושג "למידה משמעותית". ההתייחסות המיוחלת לשינוי החינוכי בעצם השיח, בגיבוש המדיניות ובתרגום היישומי של הלמידה המשמעותית, חייבת לנבוע מנקודת ראות חדשה, לא וודאית ולא מוכרת, בה אין מקום לתפיסות פדגוגיות מקדמת דנה שעומדות בפני עצמן ואינן רואות בטכנולוגיה שחקן מרכזי. במאמר ניתוח מעמיק של למידה משמעותית מותאמת לעידן שלנו, בו מתואר הלומד, הלמידה וחווית הלמידה באור העדכני.
אברום רותם ועידית אבני (יוני 2013): במאמר זה נפרוש את "התמונה הגדולה" של סוגיות זכות יוצרים במדיה חברתית, את סוגית רווחת הציבור מול חופש הזכות לקניין של הפרט, ולמי שייכת זכות היוצרים במידע המועלה במדיה חברתית – ליוצר, למשתמש או שמא לספק השירות. בחלקו השני של המאמר מפורטות המלצות כיצד לשמור על זכות יוצרים כיוצר וכמשתמש במדיה החברתית, וכן כיצד להימנע מפגיעה בפרטיות וכבוד האדם במדיה החברתית.
אברום רותם, 2013: במאמר "יישור קו" בטרמינולוגיה חינוכית עדכנית, פרוט והסבר למושגי יסוד של הפדגוגיה המיושמת כיום בסביבה טכנולוגית, הבהרות המושג "ספר דיגיטלי", ותפיסות מהות העניין, כולל פרוט מושגים ביישום והרחבתם. במאמר תמצאו: הגדרות ומִנוּחִים, חיוניות המעבר מלמידה מסורתית ללמידה דיגיטאלית, היסודות הפדגוגיים ביישום מושכל של למידה דיגיטאלית, מאפייני חומרי הוראה למידה והעשרה דיגיטאליים, תכנון לימודים המושתת על חומרי הוראה-למידה דיגיטאליים, יישום למידה דיגיטאלית מהלכה למעשה.
כמענה לצורך החיוני ליצור שינוי איכותי משמעותי במערכת החינוך וכמענה למורכבות האתגר הפדגוגי-ניהולי במערכות חינוך רבות ברחבי הארץ, בהן משולב כבר בשנה הקרובה תשע"ג, טאבלט אישי בהוראה-למידה, מוצג בזאת מאמר המפרט את הייחודיות הפדגוגית של השימוש בטאבלט אישי, תוך הבלטת ייחודו בהשוואה למחשב שולחני כמו גם מחשב נייד. טאבלט אישי מזמן שינוי משמעותי בעצם יישום הלמידה הדיגיטלית העדכנית בחוויית הלמידה באמצעות הטאבלט, והאתגר האתי-ניהולי בהטמעת התקן זה ,כחלק בלתי נפרד מנוכחות המורה והתלמיד בלמידה, המתרחבת לכל שעות היממה. בחלק המרכזי של המאמר, תמצאו אופני יישום מרכזיים בשימוש בטאבלט, את מרכיבי האוריינות הדיגיטלית הנדרשת לשימוש בו, והעיקר - מתווה בן 4 שלבי יישום, לשם יישום מדורג, מודולרי ומושכל של האתגר הפדגוגי-טכני-ניהולי ייחודי זה לאורך השנים הקרובות, לצד מתווים, מודלים וטיפים ליישום.
אברום רותם, 2013 /2: במאמר זה נטען, כי בלמידה הדיגיטאלית אין יותר דרקונים, כלומר, אין יותר אינפלציה של סימני שאלה, חוסר ידע, אי- וודאות, מקום לחששות וחוסר נסיון בתחום, אלא קיים צורך חיוני ביישום נחוש ומקצועי, השם דגש על אפיון וגיבוש מיומנויות הוראה של מורה מקצועי, כשהדגש הוא על המקצועי חינוכי, ללא תלות בהתמצאות טכנולוגית קיימת, ובעיקר- עושה באמצעים הטכנולוגים מהלכים הולמים פדגוגית וערכית, ביישום הלמידה הדיגיטאלית. לשם כך סוגיה זו מוצפת כאן, תוך הסבר מה היא למידה דיגיטלית, כשאנו יודעים עליה מספיק בתאוריה ובניסיון כדי לממשה בפועל, ולא לתרץ גרירת רגליים, אי-עשייה ואי-מימוש באי-הוודאות הקיימת, ועיסוק בתהיות מיותרות מתוך הידבקות במוכר הפדגוגי כמו גם הטכנולוגי שזמנם שאול.
קוצר הראות וקוצר היד – בלימת עדכון החינוך לעידן הדיגיטאלי, אברום רותם, (אוקטובר 2012): המאמר דן בסוגית ההתנגדויות והקריאה להגביל ואף להוציא את השימוש במחשב לצרכי חינוך. במאמר סקירת התנגדויות לשינויים משמעותיים של החברה מקדמת דנה (כתב, דפוס, רכבת, טלויזיה ואינטרנט), וכמובן סוגיה זו. במאמר נטען שביקורת לא עניינית, רדודה למען דמוניזציה לא ראציונאלית, היא מעשה לא מוסרי, והיעדר יושרה מקצועית-אקדמית, שבאה לפגוע דוקא בעדכון החינוך ממניעים שלא קשורים לעניין.
רותם ואבני (יוני 2012): המאמר דן בתנועת מטוטלת של עשייה חינוכית בשלושה אופני תגובה לשינוי הפדגוגי-טכנולוגי הנדרש בעשייה החינוכית של המורה, כדי ליישם פדגוגיה מיטבית בבית הספר המקוון במאה ה- 21: מהימנעות משימוש (פוביה) לשימוש יתר (טכנומניה) אך השינוי המשמעותי הנו זה השקול והמושכל, בה לטכנולוגיה הערך המוסף לפדגוגיה המובילה את הלמידה ולא נגררת (טכנומדיה - דרך האמצע)
עידית אבני ואברום רותם (יוני 2012): בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך, קיים נוהל איסור חשיפה לפרסומות מסחריות לתלמידים בגבולות בית הספר. אך העידן בו ניתן להתוות חוצץ ברור ומובחן בין העולם "האמתי", בו ישנן פרסומות מסחריות, לבין בועה חינוכית שוויונית, שניתן באמצעות בקרה הולמת לשלוט בכך – היה ואיננו עוד. האפשרות המעשית היחידה היא, להתמקד בחינוך התלמידים לצריכה ביקורתית של מידע בכלל, ופרסומות מסחריות בפרט, כחלק ממיומנויות המאה ה-21 של האזרח הדיגיטאלי.
יותר ויותר נתקל המורה המקוון באתגרים ארגוניים ופדגוגיים בכתות המקוונת 1:1 (לכל תלמיד התקן קצה אישי) כמו גם בכתות מקוונות חלקית, במצבים בהם עליו להתמודד עם מלכודות וסבך חוקי, תקנוני ובירוקרטי, בו המורה נזקק למוגנות מהמערכת. המוגנות הקיימת אינה עונה כיום על הצרכים שמעמידה הסביבה הלימודית העדכנית, המפורטת לצורך כך במאמר זה בקצרה, שכוללת שלושה מרכיבי יסוד: התנהלות בסביבה טכנולוגית, תוכן, ושימוש במדיה מתווכת שהיא המדיה החברתית. במאמר זה אנו מביאים הצעה ל- 7 סוגיות מרכזיות של המוגנות הנדרשת לאיש החינוך המקוון, ועקרונות למדיניות מערכתית של התנהלות והתנהגות בסביבה לימודית-ארגונית עדכנית.
ללמוד מכישלון של מיזם חינוכי בפייסבוק כדי לעשות בפעם הבאה זאת טוב הרבה יותר (פוסט, פברואר 2012)
לאור עדכון כלי הפייסבוק בשנה החולפת (2011), ולאור התנסויות ופיתוח תובנות בעקבות ניהול קהילת למידה בפייסבוק, כמודל לשימוש במדיה חברתית דיגיטלית בחינוך, אנו מציעים במאמר התייחסות מעודכנת ל- 2012 למכלול סוגיית שילוב הפייסבוק בחינוך בכלל ובהוראה ולמידה בפרט, הנחיות ליישום הוראה ולמידה באמצעות הפייסבוק, והתייחסות מתווכת להסדרת השימוש בפייסבוק 2012 בחינוך.
במאמר זה מוצעים יישומים אפשריים לשם הוראה-למידה באמצעות הפייסבוק וכלים ואפליקציות חינוכיות, עדכניים לפייסבוק 2012, שניתן להפעיל אותם לצרכים אלה.
הבט "המכוער" בו ילדים ומתבגרים "מבית טוב" פוגעים בחבריהם ובאחרים באמצעות המדיה החברתית, והצעות למניעה לבית הספר ולהורים. כתב אברום רותם דצמבר 2011
10:41 (20/08/11) אברום רותם
רותם אוגוסט, 2011. הפייסבוק משקף (גם) את אי הסולדריות החברתית, ספק רב לגבי מקומו כמשנה משהו.
10:01 (18/08/11) אברום רותם
יישום הוראה-למידה במדיה חברתית מקוונת/ ד"ר אברום רותם ועידית אבני (אוגוסט 2011) כתב העת "בימת דיון", מופ"ת: "רשתות חברתיות מקצועיות בחינוך – השתמעויות לחינוך ולהכשרת מורים", עמ' 42 . במאמר רקע מעשי והמלצות איך, מה, למה וכמה שימוש ברשת חברתית בהוראה-למידה בביתה ספר.
אבני ורותם (2011). המאמר דן באוריינות אתית דיגיטאלית, שהיא חלק בלתי נפרד מאזרחות דיגיטאלית עדכנית, תוך הפניית הזרקור אל האוריינות האתית כחלק מכישורי המאה ה-21, על רקע התהליכים בעידן זה, בו מתעצבים ומשנים פניהם ערכים וזכויות בסיסיות של אדם, חברה ותרבות. לצורך כך מתואר מיפוי ופרוט המושגים המרכזיים והקשרים ביניהם של כישורי אוריינות העידן הדיגיטאלי הנדרשים מאזרח ולומד כחלק ממיומנויות "המאה ה- 21". הדיון ופרוט המושגים המאמר, מהווים עוגן ותשתית לפריסת ארגז הכלים הנדרש ללמידה וליישום אוריינות האתיקה הדיגיטאלית על ידי כל לומד ואזרח דיגיטאלי, כתנאי הכרחי לקיום חברה בעידן הדיגיטאלי, חברה הוגנת המכבדת את כל אזרחיה.
אברום רותם (מאי 2011) יום אחד היה ערב ובדוא"ל שלי נחתה הודעה, שמראה שלא רק שהסנדלר הולך יחף, אלא מביאה להגיגים עמוקים על נפלאות הפייסבוק בעסקים - האמנם? כשהאמרה ילדים הזהרו מעצי הבאובב מנסרת באויר. קראו ותהנו
אברום רותם ועידית אבני (מרץ, 2011) בהמשך למידע "רשת חברתית" באתר "מתקוונים לאתיקה" מובאות בזאת הנחיות לשינוי הגדרת הפרטיות בפייסבוק. הגדרות הפרטיות בפייסבוק משתנה לעת לעת כתוצאה מהביקורת הציבורית. הוראות אלה עשויות להיראות קצת אחרת בעתיד, אך הבנת האפשרויות תקל עליכם מאד מעתה והלאה לשמור על הפרטיות שלכם ברשת כפי שאתם בוחרים, ולשנות אותה בכל עת
דר' אברום רותם ועידית אבני, מרץ 2011. לשם היכרות ולמידה, מובאת בזאת סקירה של חוקים העוסקים בגלישה בטוחה ובפגיעה מקוונת במערכות החינוך במדינות בארה"ב. לכל מדינה מובאים עיקרי הדברים בעברית + הפניה למקור החוק (שהוא באנגלית כמובן). במאמר מובאות תובנות מהמידע הרב הטמון בחוקי המדינות (ארה"ב), אסופת תקצירי החוקים, על פי מדינות, כולל הפניה לחוק עצמו כפי שמופיע ברשת. לשם השלמת התמונה, מפנה המאמר את תשומת לב הקוראים לחוזרי מנכ"ל בנושא בישראל נכון למרץ 2011.
אבני ורותם (מרץ, 2011) מאמר חשוב על הכתה העתידית שהיא כמעט כבר כאן: לומד ומלמד עם מחשב-לוח אישי. הבטים פדגוגיים ואתיים.
אבני ורותם (פברואר 2011) - תפיסות שגויות ופאניקה במקום הפייסבוק בעולם ילדינו
אבני ורותם _פברואר 2011). הצעה לנוהל שימוש בית הספר במדיה חברתית, לצד רציונל והסבר.
רותם ואבני (מאי 2010)
רלוונטי תמיד
עזר למורה מקוון
מה התחדש
חברתיות וחיבוריות
הוראה למידה מקוונת
המורה המקוון
סביבת למידה מקוונת
אפיון והערכה
בלוגים אודות תרבות הרשת והשני על רוח
כתבו לנו ואודות