יום ה', כט’ בתשרי תשע”ח
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  ספר אורחים  |  כתבו לנו  |  אודות וזכויות יוצרים  |  ניהול  
ותם ועידית אבני, יוני 2017. : "לפנינו סקירה מאתגרת, שמתחילה עם תיאור כללי של הסוגיה, המשכה באפיון קצר של מה היא בעצם בינה מלאכותית – במ, מעבר לסיסמאות ולמילים המופרחות למרחב הציבורי כבועות סבון נוצצות אך ריקות, מה הסטטוס כיום אודותיה, ומה מצופה בעטיה בעתיד הקרולבינה מלאכותית ולחינוך....
רגשונים אינם שפה!לאור שיח ציבורי-חינוכי אודות "שפת האימוג'י" -נדבר כאן בקצרה על הרגשונים- emoticons , והקשר השגוי שעושים בינם לבין השפה.כל זאת בהסתכלות לאחור, על "התמונה הגדולה", ובעיקר נמצא – שמדובר בנלעגות מובנית, תקשורת לא אישית, עקרה מרֶגֶש וסינטטית, שטחית ואף פוגענית,שלא רק שאיננה ממלאת קריטריונים בסיסיים של שפה, אלא מחליפה ערוצי תקשורת אנושית משמעותית, שכתופעת לואי, אנו מאבדים במהירות ערכי יסוד של רציונליות, השכלה, תרבות וגם אנושיות.
מיזם מתקוונים לאתיקה גאה להציג: חדש ומיוחד! 25 מיתוסים ותפיסות שגויות בלמידה בסביבה דיגיטלית.כתבו: אברום רותם ועידית אבני, אפריל 2015. הערות והארות נקבל בברכה.
חדש ומיוחד! ביג-דאטה,חינוך ותאיקה – מנתונים לתובנות דר' עידית אבני ודר' אברום רותם ינואר 2015. המונח העדכני של הביג-דאטה ומאפייניו. התפיסה של שילוב ביג-דאטה בחינוך, אוריינות הביג-דאטה, כעדכון המונח "אוריינות נתונים" וסוגיות אתיות מרכזיות בנושא.
אברום רותם, 12/2013: במאמר זה נסקרות השלכות השימוש בשירות ווטסאפ WhatsApp: בהשלכות האישיות, החברתיות והטכנולוגיות. נמצא סקירה של מהו השירות, פרוט בעיות האבטחה של השירות, אודות הפגיעה בפרטיות, השלכות תנאי השירות המוכתבים ונכפים על המשתמש, והמלצות להתמודדות בהשלכות בהבטים טכניים, ובעיקר- עיצוב ואימוץ נורמות התנהלות הולמות כאדם פרטי, והנחלה לתלמידים.
אברום רותם, 2013: במאמר "יישור קו" בטרמינולוגיה חינוכית עדכנית, פרוט והסבר למושגי יסוד של הפדגוגיה המיושמת כיום בסביבה טכנולוגית, הבהרות המושג "ספר דיגיטלי", ותפיסות מהות העניין, כולל פרוט מושגים ביישום והרחבתם. במאמר תמצאו: הגדרות ומִנוּחִים, חיוניות המעבר מלמידה מסורתית ללמידה דיגיטאלית, היסודות הפדגוגיים ביישום מושכל של למידה דיגיטאלית, מאפייני חומרי הוראה למידה והעשרה דיגיטאליים, תכנון לימודים המושתת על חומרי הוראה-למידה דיגיטאליים, יישום למידה דיגיטאלית מהלכה למעשה.
כמענה לצורך החיוני ליצור שינוי איכותי משמעותי במערכת החינוך וכמענה למורכבות האתגר הפדגוגי-ניהולי במערכות חינוך רבות ברחבי הארץ, בהן משולב כבר בשנה הקרובה תשע"ג, טאבלט אישי בהוראה-למידה, מוצג בזאת מאמר המפרט את הייחודיות הפדגוגית של השימוש בטאבלט אישי, תוך הבלטת ייחודו בהשוואה למחשב שולחני כמו גם מחשב נייד. טאבלט אישי מזמן שינוי משמעותי בעצם יישום הלמידה הדיגיטלית העדכנית בחוויית הלמידה באמצעות הטאבלט, והאתגר האתי-ניהולי בהטמעת התקן זה ,כחלק בלתי נפרד מנוכחות המורה והתלמיד בלמידה, המתרחבת לכל שעות היממה. בחלק המרכזי של המאמר, תמצאו אופני יישום מרכזיים בשימוש בטאבלט, את מרכיבי האוריינות הדיגיטלית הנדרשת לשימוש בו, והעיקר - מתווה בן 4 שלבי יישום, לשם יישום מדורג, מודולרי ומושכל של האתגר הפדגוגי-טכני-ניהולי ייחודי זה לאורך השנים הקרובות, לצד מתווים, מודלים וטיפים ליישום.
קוצר הראות וקוצר היד – בלימת עדכון החינוך לעידן הדיגיטאלי, אברום רותם, (אוקטובר 2012): המאמר דן בסוגית ההתנגדויות והקריאה להגביל ואף להוציא את השימוש במחשב לצרכי חינוך. במאמר סקירת התנגדויות לשינויים משמעותיים של החברה מקדמת דנה (כתב, דפוס, רכבת, טלויזיה ואינטרנט), וכמובן סוגיה זו. במאמר נטען שביקורת לא עניינית, רדודה למען דמוניזציה לא ראציונאלית, היא מעשה לא מוסרי, והיעדר יושרה מקצועית-אקדמית, שבאה לפגוע דוקא בעדכון החינוך ממניעים שלא קשורים לעניין.
אברום רותם, 2011: במאמר זה אנו מראים שמרבית ההיבטים ההתפתחותיים המיוחסים לכתיבה אינם קשורים דווקא לעצם הפעילות הגראפית דווקא, והם אינם מתקבלים בהכרח רק מעצם הכתיבה על מחשב הלוח (טאבלט) או המקלדת, ואיבוד מיומנות הכתיבה הגראפית, איננה בהכרח איבוד משמעותי להתפתחות תקינה של הילד. עם זאת, אין זה אומר שיש להעלים ולגנוז שרבוט אותיות, אך לא באותה חשיבות ודקדקנות שאנו מיחסים לה כעת,
מתוך הספר לקראת בית ספר מקוון מאת ד"ר אברום רותם, ד"ר יהודה פלד הוצאת מכון מופ"ת והוצאת כליל, 2008. מהו אתר בית ספר, מבנה רצוי ועקרונות הפעלה. מאמר בסיס חובה לכל אחד שמפעיל או מקים אתר בית ספרי
אברום רותם (2006). במאמר 4 פרקים: א. קצת היסטוריה; ב. מה זו ספריה דיגיטלית?; ג. היבטים עיקריים בפיתוח יוזמות ליצירת ספריה דיגטלית ; ד. ספריות דיגיטליות ברחבי העולם – תמונת מצב. אמנם נכתב ב- 2006 אך עדכני ממש. כי עקרונות ומהויות לא משתנות גם לא עם הטכנולוגיה.
החינוך המודרני מכיר 3 מודלים: המורה במרכז ומוביל, התלמיד במרכז (ומוביל את עצמו...) והגישה השלישית בחינוך - קהילה מבנה ידע, מודל עדכני להוראה-למידה היום (2010) בסביבת הוראה-למידה ICT.
מתוך רותם ופלד בספר "לקראת בית ספר מקוון" (2008). היערכות בית הספר לשילוב סביבה מקוונת בהוראה ובלמידה היא אתגר המממש הלכה למעשה בית ספר שבו מתקיימות פעילויות הוראה ולמידה מקוונות כחלק מסדר היום הפדגוגי-ארגוני. נכנה בית ספר המתנהל כך "בית ספר מקוון" תוך הדגשה שאין מדובר בבית ספר "מרחוק" או "וירטואלי", אלא בית ספר כפי שהוא מוכר כיום: המרכז את ההתנהלות הארגונית והפדגוגית באמצעות סביבה מקוונת.
אברום רותם (עדכון אחרון מרץ 2011). לאור הערכות שמצב חירום עלול להיות חלק משגרת חיינו בשנים הקרובות, אם כארוע ממוקד, ואם כתקופה מתמשכת, לצד התפתחות השימוש בסביבה מקוונת בהוראה, למידה ופעילויות חברתיות, מן הראוי לבדוק מחדש היערכות והשקעה זו.
22:17 (30/07/11) אברום רותם
על קהילה מבנה ידע כצומת מידע
אברום רותם (2005). רלוונטיות מערכת החינוך לבוגריה, לתלמידיה ולציבור בכלל הנו הפרמטר המרכזי בדחיפה לשינוי ועדכון מערכת החינוך.
דר' אברום רותם (2008). על כלי השיתוף - Wiki: רציונל, מאפינים, שימושים בחינוך ועוד.
רלוונטי תמיד
עזר למורה מקוון
מה התחדש
חברתיות וחיבוריות
הוראה למידה מקוונת
המורה המקוון
סביבת למידה מקוונת
אפיון והערכה
בלוגים אודות תרבות הרשת והשני על רוח
כתבו לנו ואודות