יום ה', כט’ בתשרי תשע”ח
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  ספר אורחים  |  כתבו לנו  |  אודות וזכויות יוצרים  |  ניהול  
מעשה לא ניתן למצוא הצדקה אמתית מדוע מערכת החינוך חייבת טלטול ושינוי משמעותי למצב בו לכל תלמיד ומורה טאבלט אישי, שירות ניהול מידע אישי ונגישות לחומרי למידה ברשת. במקום להתווכח דיונים עקרים, בואו נלמד ממסילת הברזל במאה ה-19...
במאמר זה נפרש רנסנס פני החינוך לקראת 2020 באמצעות המושג "למידה משמעותית". ההתייחסות המיוחלת לשינוי החינוכי בעצם השיח, בגיבוש המדיניות ובתרגום היישומי של הלמידה המשמעותית, חייבת לנבוע מנקודת ראות חדשה, לא וודאית ולא מוכרת, בה אין מקום לתפיסות פדגוגיות מקדמת דנה שעומדות בפני עצמן ואינן רואות בטכנולוגיה שחקן מרכזי. במאמר ניתוח מעמיק של למידה משמעותית מותאמת לעידן שלנו, בו מתואר הלומד, הלמידה וחווית הלמידה באור העדכני.
אברום רותם 2/2013: במאמר זה נטען, כי בלמידה הדיגיטאלית אין יותר דרקונים, כלומר, אין יותר אינפלציה של סימני שאלה, חוסר ידע, אי- וודאות, מקום לחששות וחוסר נסיון בתחום, אלא קיים צורך חיוני ביישום נחוש ומקצועי, השם דגש על אפיון וגיבוש מיומנויות הוראה של מורה מקצועי, כשהדגש הוא על המקצועי חינוכי, ללא תלות בהתמצאות טכנולוגית קיימת, ובעיקר- עושה באמצעים הטכנולוגים מהלכים הולמים פדגוגית וערכית, ביישום הלמידה הדיגיטאלית. לשם כך סוגיה זו מוצפת כאן, תוך הסבר מה היא למידה דיגיטלית, כשאנו יודעים עליה מספיק בתאוריה ובניסיון כדי לממשה בפועל, ולא לתרץ גרירת רגליים, אי-עשייה ואי-מימוש באי-הוודאות הקיימת, ועיסוק בתהיות מיותרות מתוך הידבקות במוכר הפדגוגי כמו גם הטכנולוגי שזמנם שאול. ויפה שעה אחת קודם!
11:57 (09/02/13) אברום רותם
אברום רותם 2/2013: במאמר זה נטען, כי בלמידה הדיגיטאלית אין יותר דרקונים, כלומר, אין יותר אינפלציה של סימני שאלה, חוסר ידע, אי- וודאות, מקום לחששות וחוסר נסיון בתחום, אלא קיים צורך חיוני ביישום נחוש ומקצועי, השם דגש על אפיון וגיבוש מיומנויות הוראה של מורה מקצועי, כשהדגש הוא על המקצועי חינוכי, ללא תלות בהתמצאות טכנולוגית קיימת, ובעיקר- עושה באמצעים הטכנולוגים מהלכים הולמים פדגוגית וערכית, ביישום הלמידה הדיגיטאלית. לשם כך סוגיה זו מוצפת כאן, תוך הסבר מה היא למידה דיגיטלית, כשאנו יודעים עליה מספיק בתאוריה ובניסיון כדי לממשה בפועל, ולא לתרץ גרירת רגליים, אי-עשייה ואי-מימוש באי-הוודאות הקיימת, ועיסוק בתהיות מיותרות מתוך הידבקות במוכר הפדגוגי כמו גם הטכנולוגי שזמנם שאול. ויפה שעה אחת קודם!
רותם ואבני (יוני 2012): המאמר דן בתנועת מטוטלת של עשייה חינוכית בשלושה אופני תגובה לשינוי הפדגוגי-טכנולוגי הנדרש בעשייה החינוכית של המורה, כדי ליישם פדגוגיה מיטבית בבית הספר המקוון במאה ה- 21: מהימנעות משימוש (פוביה) לשימוש יתר (טכנומניה) אך השינוי המשמעותי הנו זה השקול והמושכל, בה לטכנולוגיה הערך המוסף לפדגוגיה המובילה את הלמידה ולא נגררת (טכנומדיה - דרך האמצע)
בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך, קיים נוהל איסור חשיפה לפרסומות מסחריות לתלמידים בגבולות בית הספר. אך העידן בו ניתן להתוות חוצץ ברור ומובחן בין העולם "האמתי", בו ישנן פרסומות מסחריות, לבין בועה חינוכית שוויונית, שניתן באמצעות בקרה הולמת לשלוט בכך - היה ואיננו עוד. האפשרות המעשית היחידה היא, להתמקד בחינוך התלמידים לצריכה ביקורתית של מידע בכלל, ופרסומות מסחריות בפרט, כחלק ממיומנויות המאה ה-21 של האזרח הדיגיטאלי.
עידית אבני ואברום רותם (מרץ, 2011). במאמר זה אנו מראים את מאפייני הלמידה במחשב-לוח ומראים בהמשך שאת הזדמנויות ואיכויות ההוראה- למידה בליווי מחשב-לוח בידי כל לומד ומלמד, לא ניתן יהיה לממש משמעותית בכתה דיגיטאלית, ללא ביסוס אמון ואתיקה כתנאי להתנהלות למידה שכזו.
עידית אבני, אברום רותם ואביבה חפר (2010). המאמר מתאר רנסנס של הוראה הפרונטאלית, ההופכת, על פי הצעת מחברי המאמר, את ההוראה המסורתית הפרונטאלית ל"הוראה פרונטלית ממזגת". מאפייניה העיקריים הם בעצם מיקוד ההוראה הפרונטאלית אחרת בכיתה, הממזגת אינטראקטיביות רב ממדית בהוראה אישית ושיתופית. הוראה מסוג זה מזמנת אופני למידה עדכניים המקדמים חשיבה, ומצריכים מהמורה ומהתלמידים לנהל דיאלוג תוך כדי אינטראקציה בין התלמידים לחומר הנלמד, בין התלמידים בינם לבין עצמם ובין התלמידים והמורה.
במערכת החינוך ניתן לראות שתי מגמות הכרוכות זו בזו: שינוי התפיסה החינוכית ושינוי הטכנולוגיה, שהגיעו לידי בשלות מסוימת באמצע שנות העשור הראשון של המאה הנוכחית עד לכדי "מפץ גדול", בו ניתן לממש הוראה ולמידה בסביבה מקוונת באמצעות פורטל חינוכי בית ספרי. זאת תוך שינוי משמעותי מהתפיסה הטכנולוגית-פדגוגית השלטת כיום. מימוש חדשני זה, מאלץ, ממש כך, את המורים והלומדים לשנות פרדיגמת הוראה ולמידה לפרדיגמה מיוחלת.
ד"ר אברום רותם, ד"ר יהודה פלד (משותת על הספר לקראת בית ספר מקוון): במאמר מודל חדירת טכנולוגיה לפי גארטנר, הוראה-למידה בכתה באמצעות לו"א, למידה באמצעות כלי הפקה של תוצרים לימודיים, חומרי למידה והוראה: Podcast ועוד., והכתה בעתיד קרוב (לא כל כך מה שחשבתם...)
דר' אברום רותם ועידית אבני, מרץ 2011. לשם היכרות ולמידה, מובאת בזאת סקירה של חוקים העוסקים בגלישה בטוחה ובפגיעה מקוונת במערכות החינוך במדינות בארה"ב. לכל מדינה מובאים עיקרי הדברים בעברית + הפניה למקור החוק (שהוא באנגלית כמובן). במאמר מובאות תובנות מהמידע הרב הטמון בחוקי המדינות (ארה"ב), אסופת תקצירי החוקים, על פי מדינות, כולל הפניה לחוק עצמו כפי שמופיע ברשת. לשם השלמת התמונה, מפנה המאמר את תשומת לב הקוראים לחוזרי מנכ"ל בנושא בישראל נכון למרץ 2011.
אברום רותם (9/2010) מהפיכת התקשוב מורידה מהלך -המורה חוזר למרכז מתוך בלוג "הרהורים טרופים עלה רשת והחברה"
אברום רותם (מאי 2006). תחת "מעטה אי הידיעה" נמצא,שהלמידה, כפי שהיא מוצגת באופנים שונים, גם כזו שהיא חדשנית ועדכנית, אינה אלא ביטוי לערכי יסוד פדגוגיים הטבועים וידועים בחברה מני אז, ועד היום לא הושגו באופן משביע רצון על ידי מערכות החינוך באשר הן. הם בבחינת למידה נכספת, פעילות אוטופית רצויה של דמות הלומדהאידיאלי, הסקרן, העצמאי והצייתן – כזה שאינו קיים במציאות, ומשום מה שבים ומתכוונים דווקא אליו,ולא אל הלומד המצוי. זאת בשלל מודלים ותאוריות של למידה נכספת, שלא מצדיקות באמת שימוש הכרחיבטכנולוגיה דווקא.
אברום רותם (10/10/2010) קריאה דיגיטאלית היא קודם כל קריאה בבלוג "הרהורים טרופים עלה רשת והחברה"
אברום רותם ועידית אבני (ספטמבר 2010) במאמר זה אנו מציעים מידע עדכני ורלוונטי למנהל בית הספר, לשם בחירה הולמת לצרכי בית הספר של שירותים מקוונים בכלל, ופורטל בית ספר בפרט.
רלוונטי תמיד
עזר למורה מקוון
מה התחדש
חברתיות וחיבוריות
הוראה למידה מקוונת
המורה המקוון
סביבת למידה מקוונת
אפיון והערכה
בלוגים אודות תרבות הרשת והשני על רוח
כתבו לנו ואודות