יום ה', יא’ בשבט תשע”ט
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  ספר אורחים  |  כתבו לנו  |  אודות וזכויות יוצרים  |  ניהול  
דר' אברום רותם (2008). על כלי השיתוף - Wiki: רציונל, מאפינים, שימושים בחינוך ועוד.

בתמונה (מניפולציה גרפית ממוחשבת על תמונה אחרת): מחבר המאמר מסתת באבן מידע אודות וויקי, שלכאורה הוא ניתן לשינוי בכל עת על ידי כל אחד, ובעצם חרוט באבן - שמור לדראון/ לתפארת עולם (בגירסאות הנשמרות של דפי הוויקי - "היסטוריה") א. כללי שייך למחלקת הכלים השיתופיים ברשת תחת הכותרת Web 2.0. הכלי מאפשר יצירת מידע שיתופי, בשיתופיות עם קבוצת משתמשים המונים אחד עד אינסוף, כלאמר, כל העולם ואשתו. הוויקי איננו וויקיפדיה. וויקיפדיה היא מקרה פרטי של כלי שיתופי זה. הוויקי הוא כלי שצפוי לחולל מהפכה של ממש בהוראה ובלמידה, כי זו פעם ראשונה שניתן לאמר בביטחון שהכללת השיתופיות בלמידה איננה קלישאה של כנסים ומאמרים בחינוך, אלא מציאות הקורמת עור וגידים לעיננו ממש. הוויקי הוא מצבור דפי ווב באתר ייעודי שניתנת בהם הרשאה לעריכה, להוספה ולהשמטה לכל משתתף בו. באופן זה מוזנים תוכן ומידע על ידי קבוצת משתמשים של אדם אחד ועד אין-סוף אנשים, נערך אין-סוף פעמים על ידי חברי הקבוצה, וכך בתהליך אין-סופי מזדכך המידע ונעשה איכותי ואמין יותר. באופן זה נותרת פעילות ומידע המתאפיין בשקיפות מלאה (מותנית בהחלטת מנהלי האתר) ועדכניות מתמדת. הגדרה חביבה ומחויכת של הוויקי נמצא מפי ממציא הוויקי (אם אפשר לכנות זאת כך) וורד קנינגהאם (Ward Cunningham), שפתח את הויקי הראשון 1995 -ב Ward's Wiki : "מאגר המידע המקוון הפשוט ביותר שעשוי לעבוד" - " The simplest online database that could possibly work) ). אך העניין מורכב בהרבה מפשטנות זו. בעוד אתם קוראים את הכתוב כאן – כלי הוויקי משתנים, וחסרונות טכניים בעיקר, שמצוינים בו, כבר לא קיימים. לכן נתמקד במהות, ונסביר בקצרה מה הביקורת העיקרית על הכלי, וכיצד הטכנולוגיה העדכנית מעלימה את החסרונות, פרט, כמובן, לנקודות פדגוגיות, ששם שום טכנולוגיה לא תושיע ולא תגרום לפדגוגיה איכותית ואחרת. אם ב- 1995 הגיח לעולם הוויקי הראשון, כיום מדובר על מאות גרסאות לויקי המקורי (ראה מאגר משווה של סוגי וויקי WikiMatrix) יודעים לדווח על עשרות רבות(!) סוגי וויקי שונים, שאחדים מהם כמעט ולא מזכירים את הוויקי המסורתי. ב. רציונל הוויקי שם המשחק: שיתופיות בהבניית מידע. כל דיכפין מוזמן לתרום מהידע האישי שלו למאגר/י מידע ייעודי מקוון (כלאמר, מצוי ברשת והנגישות אליו באמצעות הרשת). הוא יכול לתרום פריט מידע חדש, לערוך פריט מידע קיים, להוביל וליזום הבניית מידע חדש שטרם החלה, להצטרף להבנייה כזו שכבר החלה וכ'ו. איזה פרטי מידע? כל מידע שעולה על הדעת ושניתן לביטוי בטקסט דיגטאלי באופן שגם האחרים יבינו אותו וימצאו בו שימוש אישי. רעיון הבסיס של יהבנייה שיתופית של מידע, כולל מאפיינים רבים מתורת האנרכיזם שנוצרה באירופה במאה התשע עשרה . הטיעון המכונן של האנרכיזם הוא שאין תחליף להתנהלות חברה אנושית אלא על ידי הפרטים באופן ספונטני. תהליכים ספונטניים של המוני פרטים, אליבא דאנרכיסטים, מובילים להתנהלות האופטימלית - הנכונה והטובה ביותר האפשרית. כל חלופה לכך איננה טובה כי מדובר בשלטון אנושי, על חולשותיו של כל בן-אנוש, על ממשל וחוקים שתמיד פוגעים בציבור אחד על חשבון ציבור אחר. על פניו הרעיון נראה נכון וצודק, אך גם בלי להיתפס לחוליי חברה שיתופית / דמוקרטית, ניתן לראות את הבעייתיות של תפיסה מרתקת זו הלכה למעשה בניסיון הנצבר באנציקלופדיה וויקי ("וויקיפדיה"), שבה מעורבים מיליוני משתמשים ועורכים בפועל, ומתגשמת בה הטענה שעקב חוסר בקרת איכות אלמנטרית, המידע, במקרים רבים, לא אמין מספיק והוא נתון לחסדי הטיה אישית של אינטרסנטים מכל סוג שהוא. ג. מאפייני הווקי הערה: תמצאו מאפייני וויקי רבים בפרסומים רבים. המאפיינים שלהלן הם דעתי האישית בלבד. יותר מכך: ישנם כבר כיום סוגי וויקי שאינם מכילים חלק מהמאפיינים המוזכרים כאן (כמו היסטוריה, דפי שיחה צמודים לדף תוכן למשל). אבל אנו מזכירים כאן מאפיינים שנראים לנו חשובים ומהותיים לוויקי כתה. 1. עבודה שיתופית ("קולוברציה" - Collaboration ) אולטימטיבית. כל אחד מקבוצת המשתמשים יכול לקרוא, לעדכן, ליזום הוספת מידע נוסף וכד', תוך כדי אינטראקציה עם האחרים סביב נושאים ממוקדים ומוגדרים היטב בתוכן הדפים. 2. הוספה, השמטה ועריכת תוכן פשוטים ומידיים. הוויקי הוא קודם כל עורך דפים/ אתר פשוט ונגיש לכל – פשטות ונגישות – זה שם המשחק: - עיצוב פשוט (תלוי בסוג העורך) - שילוב תמונות בפרט וקבצים ללא הגבלה (תלוי בסוג העורך) של גודל וסוג (ויזואלי- גם סרטים ואנימציות, ושמע על סוגיו השונים) - שתילת הפניות פשוטה ומיידית - פתיחת דפים חדשים פשוטה ומיידית. - ניהול דפים פשוט ומיידי (שינוי שם, הערבה, מחיקה, עדכון, איתור כפילויות, איתור דפים שלא מופנים מדפים אחרים ועוד) - הגנה בפני שינויים בדפים נבחרים, הסרת הגנה – פשוטים ומידיים לבעל ההרשאות לכך. 3."היסטוריה" שמירת כל הגירסאות של כל דף באתר (מגירסת פתיחת הדף עד 'הנצח'), עם אפשרות שחזור של גירסא קודמת בכל עת. 4. דפי שיחה (שיח מקוון) צמודים לכל דף דיון מקוון ממוקד וענייני לכל דף באתר. האם תמו ימי הדיונים המקוונים ב"פורומים" ? נראה שכן... 5. ניהול הרשאות פשוט ומיידי – הרשאות עריכה ועדכון, קריאה, הגבלה מקומית לקבוצות דפים לעריכה/ עדכון (תלוי בסוג הכלי – משתכלל מאד בכלי הוויקי החדשים הצצים כפטריות אחרי הממטרה (ראה מאגר משווה של סוגי וויקי WikiMatrix ) 6. שינויים אחרונים. פיטשר שנמצא כלי שמכבד עצמו ולא רק בויקי. מעקב אחר עדכניות המידע המוכנס באמצעות מעקב אחר " שינויים אחרונים", עדכון אישי על כל שינוי שנעשה בדפים נבחרים מראש ועוד. עדכניות - הכוונה למועד בו המידע התווסף/ חודש/ נערך שוב וכו'. תכונה זו חשובה ביותר להערכת תרומת כל משתמש /לומד בוויקי כתה, ובמסגרת פיתוח גירסה הולמת לוויקי כתה, אנו מתכוונים לפתח תכונה זו כך, שניתן יהיה לראות תרומת כל לומד לכל דף תוכן באתר. פרטים יבואו בהמשך, כדבר זה יהיה רלוונטי. בינתיים נמתין שמישהו אכן יפתח תכונה זו, בו המורה/ מנהל הלמידה באמצעות הוויקי יוכל לראות את תרומתו של כל תלמיד בכל דף באופן מידי ופשוט. 7. ניווט באתר מאחר וויקי הוא בעקרון כלי שיתופי, המידע המתאסף בו עשוי להיערם בבלגן לא מאורגן, ולכן יש צורך בניווט חכם, המסדיר מראש אתה מידע המוכנס. ניווט מוסדר בתפריטים מובנים לצד ניווט חופשי שאיכותו מותנית במנהלי האתר ודרך הפעלתו, הפעלת דרכי התנהלות המשתמשים המורשים, ודרכי עדכונו. במילים אחרות: איכות הניווט וההתמצאות בדף היא פונקציה ישירה שלך כישורי מנהלי האתר בהבנייתו. הכלי פשוט וחופשי ואינו מסייע בכך כלל. ראו הוזהרתם! 8. דף אישי אינו מובנה ברציונל הויקי, אך חיוני לכל כלי שיתופי, כדי לתת לשותפים מקום אישי, לפרסום אישי וכד', לצד תרומתם להבניית המידע. לכל משתמש (מורשה) – דף בו המשתמש יוצר "אתר/ דף אישי" לצד מקום לאינטראקציה מידית איתו בדף/ דפי השיחה הצמוד. 9. פשטות הפעלה ופרטיות אתר ייעודי, בעקרון יכול להתנהל על שרת פרטי ייעודי. בפועל, כרגע לפחות, בדרך כלל מדובר בשרות שניתן על ידי חברה ייעודית המספקת זאת, אלא אם מדובר בארגון שלוקח זאת על עצמו. 10. עקומת למידה קטנה. כבכל כלי שיתופי, המוצע לקבוצה/ קהילה לעבודה שיתופית ברשת חיוני שההשתלטות על אופן העבודה עם הכלי תהיה בזמן קצר יחסית לכלים דומים. הן של מנהלי האתר והן של משתמש מן השורה. ד. שימושי הוויקי 1. שיתוף מידע וידע אישי בארגון / קבוצה ייעודית סביב עניין מסויים 2. יצירת תוכן שיתופי, בעקרון על ידי אינסוף משתמשים פעילים, באופן מעשי על ידי קבוצת משתמשים ייעודית נבחרת / מפוקחת על פי החלטת מנהלי האתר. 3. הוראה ולמידה כמו גם ניהול הלמידה. קונקרטית – כלי למידה שיתופית אולטימטיבי, לצד כלי ביטוי אישי שקוף ואוטנטי. החיבור המנצח של הקצוות בכל תהליך למידה: תהליך אישי/ פרטי/ אינטימי הנשען על תהליך למידה שיתופי – הסינגריה של קבוצת הלמידה המרוממת ותורמת לכל לומד באופן אישי. ה. חסרונות וטענות שימו לב ש"חסרונות הוויקי", כפי שמופיעים במקורות שונים, מתעממים עם התפתחות הטכנולוגיה העומדת אחרי העורך וניהול המשתתפים המקורי כפי שעוצב בקוד פתוח ( "php") תחת יוניקס (Unix) ולא ב- "Dot Net" (אליבא הכלים של דוֹד ביל גייטס). כפי שהוזכר למעלה, יש כיום ריכוז כל סוגי הוויקי הידועים (ראה מאגר משווה של סוגי וויקי WikiMatrix) וניתן אף לאפיין לעצמך את העקרונות החשובים ולחפש משהו מן המוכן שעונה לדרישותך באופן המקורב ביותר. 1. אמינות המידע באתרים הפתוחים לכל / ללא בקרה הולמת. תשובה לכך: תלוי בהקשר. - נכון, בהקשרים מסוימים של התנהלות, יש וחשוב להכניס מנגנוני בקרה, כולל בקרה על הרשאות. לא חייבים לקבל את התפיסה האנרכיסטית של "חופש מוחלט" לכל משתמש ולגטימציה לכל מידע ועדכון בכל תנאי. - בהקשר אחר יש משמעות וערך מוסף, הגובר על החסרון בכל הקשור לפתיחות ולתרומות המשתמשים, גם אם זה ללא פיקוח. נזכור ונשנן שיש ערך אדיר ל"חכמת ההמון" [=קול ההמון תמיד איכותי וערכי יותר מקול מומחה בודד, איכותי ככל שיהיה] 2. עורך (דפים) מוגבל תשובה לכך: כיום משולבים עורכים משוכללים בהרבה מהמקורי. ניתן לקבוע שכיום זה כבר לא חסרון. מי שמתעקש לדבוק בעורך המסורתי, שאכן הוא מסורבל ומוגבל ומגביל מאד - שיהנה. לעורך זה מספר יתרונות קטן כמו תוכן אוטומטי, ופשטות עריכה מפליגה (אחרי שלומדים מספר טריקים לא גדול). 3. פתוח לכל – "אי אפשר להכניס מידע חסוי אישי / קבוצתי" תשובה – לא נכון. הכל תלוי בהקשר. כיום בכלים משוכללים יותר מהמקורי ניתן להגביל על ידי הרשאות, את הרשאות העריכה לכל האתר / לחלק ממנו, כמו גם הרשאות לקריאה. 4. דורש שרת ייעודי. כיום כלי הוויקי תחת הקוד הפתוח פועל תחת יוניקס שדורש מיומנות הפעלה לא מצויה בדרך כלל. בעתיד המאד קרוב נמצא כלי זהה גם תחת מערכות הפעלה אחרות, של דוד ביל גייטס למשל... (ואכן זה קרה... גם סגוגול דוקס / אפס וחבריו תמצאו למעשה ויקי מובנה- הערה ב- 2011 בעת העברתה חומר לאתר העדכני כאן) ו. דרכים לשימוש בוויקי להוראה – שרטוט ראשוני בהצגת הנושא מושתת על חומר מהספר לקראת בית ספר מקוון ד"ר אברום רותם, ד"ר יהודה פלד הוצאת מכון מופ"ת והוצאת כליל, 2008 - וויקי-כיתה - סביבת עבודה כיתתית בסביבה מקוונת. פעילויות של למידה אישית ושיתופית המורכבות מהבנייה שיתופית של מידע, כמו גם ביטוי אישי. ראו הפניה לדוגמאות כאן בהמשך. - תוצר אישי - טכנולוגיית הוויקי לתלמידים מאפשרת בקלות ובפשטות: (1) לכתוב; (2) לערוך; (3) להגיש את התוצר הלימודי באופן מידי כשכל שלוש הפעילויות האלה מתבצעות בקלות, שלמורים מתחילים היא נראת קלות בלתי נסבלת, ואלה שהתנסו בפועל - קלות מבורכת!. - עריכה קבוצתית - אחת הדרכים ליישום תוצר לימודי משותף היא לתת לכל קבוצה דף ויקי שעליו יכתבו את העבודה שעליהם להגיש בסיום התהליך. בנוסף מומלץ להקצות לכל אחד מחברי הקבוצה דף אישי (גם אם אינו חסום לאחרים בפועל, אלא על ידי הסכמה בלבד) שיאפשר לו לאסוף מידע ולפתח רעיונות, ולכשיבשילו יעביר אותם לסביבה המשותפת בקלות. - דרכי יישום - סביבת הוויקי נוחה לאיסוף מידע מקבוצה של תלמידים ולריכוזו בגלל הקלות שבה ניתן לערוך דף ויקי - איסוף מידע והצגתו - - לימוד השפה ושיפורה - הסביבה המקוונת היא סביבה המרחיבה את אפשרויות לימוד השפה. ניתן לנצל את סביבת הוויקי כדי ללמד כתיבה ושפה, ולא להשלים עם העיוות המתרחש בשפה כתוצאה מהתקשורת המידית בסביבה מקוונת. - חיבור ספרי לימוד שיתופיים- קיימים כיום (2007) מיזמים חשובים למערכת החינוך כוויקי-ספר בשפות שונות . וויקי-ספר הוא מיזם רב לשוני ליצירת ספרי לימוד ומדריכים חופשיים, שיתופיים ומהימנים שכל אחד ואחת יכולים לתרום ליצירתם ולפיתוחם.

 
 
רלוונטי תמיד
עזר למורה מקוון
מה התחדש
חברתיות וחיבוריות
הוראה למידה מקוונת
המורה המקוון
סביבת למידה מקוונת
אפיון והערכה
בלוגים אודות תרבות הרשת והשני על רוח
כתבו לנו ואודות