יום ה', כד’ בסיון תשע”ט
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  ספר אורחים  |  כתבו לנו  |  אודות וזכויות יוצרים  |  ניהול  
במערכת החינוך ניתן לראות שתי מגמות הכרוכות זו בזו: שינוי התפיסה החינוכית ושינוי הטכנולוגיה, שהגיעו לידי בשלות מסוימת באמצע שנות העשור הראשון של המאה הנוכחית עד לכדי "מפץ גדול", בו ניתן לממש הוראה ולמידה בסביבה מקוונת באמצעות פורטל חינוכי בית ספרי. זאת תוך שינוי משמעותי מהתפיסה הטכנולוגית-פדגוגית השלטת כיום. מימוש חדשני זה, מאלץ, ממש כך, את המורים והלומדים לשנות פרדיגמת הוראה ולמידה לפרדיגמה מיוחלת.

הפרוטל החינוכי - הרבה יותר מאתר בית ספר דר' אברום רותם ומשה חימוביץ' נובמבר 2007 מה במאמר זה? במבט לאחור, לאחר כ- 20 שנה לפחות של מחשוב במערכת החינוך ניתן לראות שתי מגמות הכרוכות זו בזו: שינוי התפיסה החינוכית ושינוי הטכנולוגיה, שהגיעו לידי בשלות מסוימת באמצע שנות העשור הראשון של המאה הנוכחית עד לכדי "מפץ גדול", בו ניתן לממש הוראה ולמידה בסביבה מקוונת באמצעות פורטל חינוכי בית ספרי. זאת תוך שינוי משמעותי מהתפיסה הטכנולוגית-פדגוגית השלטת כיום. מימוש חדשני זה, מאלץ, ממש כך, את המורים והלומדים לשנות פרדיגמת הוראה ולמידה לפרדיגמה מיוחלת. העיקרון בבסיס המגמה החדשה העדכנית הוא: (1) הסתמכות על שירותי רשת שיתופיים, חינמיים במהותם, שהם סביבת עבודה הכוללת כלי ניהול מידע וכלי הפקה ברשת. סביבה זו מתנהלת באמצעות "מחשב/מסוף עם דפדפן בלבד" (ראה הסבר בהמשך), שתפעולם אינם נופל בשום צורה על בית הספר או הגוף המפעיל את הפורטל החינוכי, אלא כאחראי תוכן בלבד. (2) שילוב גורף של למידה שיתופית אוטנטית לצד למידה אישית משמעותית, ברשת קהילת ידע קטנה ברמת כתה/בית-ספר כהמשך של ההוראה והלמידה המוכרים כיום, גם אלה בסביבה מקוונת. בכך מוסר בבת אחת עול תקציבי עצום, שמגביל מאד את התפתחות הפורטל באופן גורף למערכות החינוך החפצות בכך, ומאידך נפתח פתח לחינוך אחר – הוראה ולמידה איכותיים ונכספים, שלא ניתן היה ללא הטכנולוגיה הקיימת כיום ליישם בפועל. במרוץ ההתפתחות של שירותי תקשוב לחינוך בתי הספר תמיד נשארים הרחק מאחור. הסיבות לכך הן: (1) השירותים (מחשבים, ציוד הקיפי, תוכנות וכלים ממוחשבים ומקוונים, תחזוקה שוטפת) יקרים מאד יחסית למשאבים המוקצים לכך, ומכאן קיים היעדר כרוני שלמשאבים הולמים את עלות השירותים האלה. (2) אי בשלות פדגוגית, ארגונית וטכנולוגית להטמעת שירותים אלה בהתנהלות הלמידה בבית הספר. במקומות הספורים שכבר השקיעו משאבי עתק לפורטל חינוכי, מתגשמת תוך זמן קצר האמרה האלמותית של המלכה לאליס (אליס בארץ הפלאות, פרק VIII): "כאן, לעומת זאת (לעומת העולם המציאותי של אליס), עלייך לרוץ הכי מהר שאת יכולה, כדי להישאר באותו המקום. אם את רוצה להגיע למקום אחר, את צריכה לרוץ פי שניים יותר מהר." החל מתחילת שנות ה- 2000 עד היום (שלהיי 2007) מספר גדל והולך של רשויות, רשתות חינוך וגופים אחרים לוקחות על עצמן אספקת שירותי הוראה ולמידה מקוונים לבתי הספר שבתחום אחריותם. ההתלבטויות הטכניות והפדגוגיות גדולות מאד, שכן האתגר הטכנולוגי העומד בפני התעדכנות והתחדשות חדשות לבקרים, הוא עצום: כל החלטה גוררת אחריה הוצאות עתק לעדכון לאחר מספר שנים קטן. האתגר הפדגוגי גדול פי כמה, ובעצם עדיין חשים דשדוש במימוש האתגר גם בקרב המתקדמים שבהם, שהם עדיין מעטים מאד כיום (שלהיי 2007)) בשימוש משמעותי כאורח חיים בסביבה מקוונת ללמידה והוראה. הפרדיגמה של פורטל חינוכי מוכתבת למעשה על ידי תפיסה של ניהול הוראה למידה בה המורה מזמן ללומדים מטלה לימודית, ועל הלומדים ללמוד באמצעותה על פי הנחיית המורה כשהם ממלאים את ההוראות בה. מימוש פרדיגמה זו בכלים המקובלים כיום, מנטרל למעשה שימוש גורף, הן בפן הטכנולוגי (עומס תקציבי גדול מדי) והן בפן הפדגוגי - פלטפורמה מקוונת קשיחה יחסית לגמישות המתבקשת לניהול הוראה ולמידה על פי הקשר הלומדים, המלמדים, התנהלות בית ספרית מקומית והתוכן. החינוך בראי הזמן – 30 שנה לאחור ועד היום החינוך לא השתנה, ומן הסתם ספק אם ישתנה, אלא אם יקום כאן סוג אחר של Homosapiens - 'אדם חושב', מזה הקיים כיום. הפדגוגיה של הוראה ולמידה מושתתת על עקרונות אנושיים מקדמת דנה, וכל מורה דגול, בכל התרבויות כסוקרטס היווני (במאה ה- 4 לפני הספירה), שרילה נאראדה מוני ההינדי (מורה כל המורים במסורת ההינדית בת אלפי שנים), היו מסכימים איתנו לגמרי כשהם מיישמים את ההוראה הטובה ביותר והלימוד הטוב ביותר, באמצעות חברותא- חבורת לומדים בקהילת ידע, כאשר המורה הנו מנחה ומוביל כאיש בוגר, מוסמך ובשל יותר, אך הוא חלק אורגאני מקהילת ידע מתפתחת וצומחת, כשלכל פרט בה תפקיד, וחלק ניכר מהלימוד נעשה תוך כדי לימוד בחברותא, כשהדדיות, שיתוף, נתינה ושקיפות הם אבני היסוד בה. בניגוד לחדשנות הטכנולוגית - החידוש בתפיסה החינוכית של השנים האחרונות, אינו תגלית, אינו "תאוריה חדשה", אלא התאמה לרוח הזמן והאמצעים העומדים לרשות הלומד .מספיק לקרוא את האמירה האלמותית כדי להפנים שאין כל חדש תחת שמי החינוך: אמר רבי חמא בר חנינא אין סכין מתחדדת אלא בירך של חברתה (מדרש רבה בראשית פרשה סט פסקה ב ) כדי להפנים שאין כל חדש תחת שמי החינוך, אלא רק עדכון והתאמה לרוח הזמן. בניגוד אולי לנאמר ביותר מדי מיני הקשרים, החינוך "הטוב" דגל תמיד לא בשיטה המסורתית של מורה במרכז (כאשר כל הלומדים שווים ויש להביאם לרף אחד והמורה הוא כל יכול וקובע כל), אלא דגל בלימוד האישי, האחר, השיתופי, בו לכל לומד מקום ומבע אישי, לצד מורה תומך ומקדם. אך היישום של זה בחברה, בקנה מידה גדול, של מרבית בני הנוער אם לא כולם, לא היה ישים. שיטה מסורתית זו, היתה יותר ברירת מחדל מאשר אידואולוגיה חינוכית. כשצץ המחשב באופן מסחרי, כבר בשנות ה- 70, כמפלצת ענקית המעבדת, משמרת ומגיבה למידע, צצו כלי ההוראה הראשונים באמצעות טכנולוגיה מקוונת (שלא כונתה אז כך). אלה היו מערכות לימוד –(יותר נכון - מכונות תרגול אוטומטיות) שפעלו על פי קצב התקדמות הלומד בלימוד של שפות ומתמטיקה, תוך תרגול מוסדר ומובנה, כאשר הלומד היה קשור אל המחשב באופן מאד מסורבל עם תקשורת איטית להחריד במושגים של היום. מכונות אלה לא הגיעו לבתי הספר, אלא רק לארגונים גדולים בגלל מורכבותם ועלות השימוש בהם. עם הופעת המחשב האישי, והקטנת המחשבים לשרתים בגודל ומחיר סביר, הוכנסו לבית הספר מערכות טכנולוגיות אוטמטיות באמצעות "לומדות" מסוגים שונים החל מתחילת שנות ה- 80, כאשר לצד זה היה עיסוק ניכר בהוראת "תכנות" - תכנות באמצעות אלגוריתמים שנחשבה (והוכחה במחקרים מאוחר יותר כשגויה) למפתחת חשיבה מסוימת אצל הלומדים, בה הלומד עולה על חברו שלא למד זאת. אמצע שנות ה-90, עם הופעת האינטרנט, ועימו התקשורת הבלתי אמצעית, הנגישה ומיידית בין לומד ותלמיד, היה שיא עידן האוטומציה בלומדות מתוחכמות, שבסיסם היה מושתת על תפיסות "אילוף" / "חיזוק חיובי ושלילי" שהקנו הפסיכולוג סקינר (B. F. Skinner) וממשיכיו עד שנגוזו, תודה לאל, כמעט לגמרי, אם כי לא לגמרי, וחלק מבחינות הבגרות למשל, ובחינות מעבר באקדמיה, הם שריד לא מבוטל עדיין של תפיסה זו. לצד זה התפתח שיח פדגוגי מוגבל מאד בהיקפו, של שימוש ב"כלים פתוחים" ממוחשבים, שכן כאז כן עתה, הם כלי ניהול והפקת מידע באופנים ובמדיות מגוונים. מחקרים הראו ועדיין מראים, ששימוש בכלים ככאלה, בנקודת מבט היסטורית של מקום החינוך בחברה, לא תורם תרומה משמעותית לאיכות הלומדים, אם כי , יש לו ערך ויתרון מסויים בהבטים פדגוגיים אחדים. האינטרנט בפרט, הביא לחינוך את האפשרות של יישום תפיסות חינוכיות של "קהילת ידע" שלא ניתן היה ליישמם באופן מעשי בקנה מידה גדול קודם לכן. באמצע שנות ה- 90 צצו תיאוריות שמחדשות את פני ההוראה והלמידה כ"מודל השלישי בחינוך", ובשנות ה- 2000 הראשונות תורת החיבוריות, הרואה את הלומדים, ובעצם כל אחד מאיתנו, כצומת מידע, כאשר כל צמתי המידע מחוברות לצמתים האחרים ברשת ענפה ומסועפת של מידע המפוזר בין הצמתים שמהם היא מורכבת. בנקודה זו מתחילה להתגבש סינגריה מיוחדת במינה של פדגוגיה בשלה ואיכותית עם טכנולוגיה. הטכנולוגיה המתעדכנת והמבשילה בזמינות, בתפוצה ובאמינות, אפשרה סוף סוף לחינוך להציע מרכולת טובה יותר בהיבט של בוגר מערכת חינוך עצמאי, גמיש, יזם, מודע ליכולותיו ולעצמו, ולומד כל חייו. גם אם ההתפתחות של טכנולוגיית המידע לא באה לעולם בגלל החינוך, (המלעיזים יפטרו וודאי: למרות החינוך...), הרי ההשפעה על החינוך ופניו, תהיה בעתיד הקרוב משמעותית ביותר. לא ניתן, לצערנו לומר את ההפך – שהחינוך השפיע ומשפיע על התפתחות הטכנולוגיה, שכן הצרכים שהטכנולוגיה עונה עליהם, קטנים בהרבה מהיהצע שהיא מסוגלת לספק. בעצם היא מספקת פתרונות רבים מאד לצרכים שטרם גובשו. טכנולוגיית המידע בראי הזמן לפני כ- 30 שנה ויותר, מלכו המחשבים הענקיים. בתחילה היו מתקשרים איתם באמצעות כרטיסים מחוררים והפלט היה על ניר. בסוף שנות ה- 70 החלו יותר ויותר להתקשר אליהם באמצעות מסופים – מקלדת וצג. המחשב האישי (תחילת שנות ה- 80) שינה את הכל: לכל בית הובאה מכונה המצוידת בתוכנות וחומרה, המתעדכנות אחת לשנה-שנתיים. השלב הבא בשינוי המיוחל היה שילוב התקשורת לכל בית באמצעות רשת האינטרנט (קודם לכן באמצעות מערכות רשת אחרות). כיום, עם שיפור התקשורת ללא הכר, רוחב פס, אמינות ושרידות, חל מהפך טכנולוגי, שעדיין לא הפנמנו אותו: החל משלהיי 2004 לערך, חל "המפץ הגדול" בו השינויים הטכנולוגיים והתפיסות החינוכיות הנכספות (יש אומרים, המתקדמות) חברו יחד לשינוי משמעותי המתואר להלן: (1) התפתחות רשת חברתית: התנהלות רשת חברתית באמצעות רשת תקשורת מפותחת ומאובטחת כך, שניתן לשמור על זהות אישית בה - כלומר לשמור על מידע אישי ללא פרסומו, אלא בהסכמת בעליו, לצד שיתופיות שהיקפה ועומקה נקבעים על ידי המשתמש. לכל משתמש, ולמידע שהוא מפיק, זכויות שוות ברשת. רשת זו פרצה למודעות הציבורית בבת אחת (אם כי רשתות חברתיות צנועות לא ברשת האינטרנט היו כבר מסוף שנות ה- 80 של המאה הקודמת) החל מאמצע העשור הראשון של המאה ה- 21, ויצרה שינוי פרדיגמה משמעותי ביותר של משתמשים: אין היררכיה של "יותר" או "פחות", כל אחד בא לידי ביטוי ברשת, ומושג "איכות" מאבד ממשמעותו. אין יותר "מידע איכותי"/ "נכון" אלא הכל יחסי ולפי הקשר. "חכמת ההמונים" ( The Wisdom of Crowds ) (ראה הערת /שוליים כאן) תופסת את מקומה של חוכמת האליטות, המומחים. ראה לדוגמא דיון על הוויקי החינוכי כאן (2) "מחשב/מסוף עם דפדפן (Browser) בלבד". רשת טכנולוגית, בה כל משתמש הוא "צומת" מידע משלו, מאפשרת שימוש בכלי מחשוב באופן יעיל בהרבה מהפרדיגמה השלטת של מחשב אישי המכיל הכל: במקום ארגז כלים ייעודי המצוי במחשב, כבד, מסורבל, הדורש עדכון ותחזוקה מתמדת של כלי הפקה ועיבוד ממוחשבים; במקום עדכון אינסופי של תוכנות, כלים ממוחשבים ומכונות המחשוב בבית ובבתי ספר אחת ל 1-3 שנים, כל משתמש מתחבר ממסוף שנזקק אך ורק לדפדפן - תכנת גלישה ברשת האינטרנט – Browser , שבאמצעותו הוא גולש למחשב מרכזי (שרת) שאין משנה היכן מקומו, באמצעות רשת התקשורת העולמית – האינטרנט, ושואב ממנו את הכלים שהוא משתמש ברגע נתון. הכלים ניתנים לכל המשתמשים ללא הבדל, ומתעדכנים מעת לעת. הם מאפשרים לעשות את כל המניפולציות על מידע שנעשה היום במחשב אישי, שכאמור למעלה, יש לעדכנו בתוכנות וחומרות אחת ל- 1-3 שנים. שילוב הרשת והמחשב עם דפדפן בלבד מאפשר יישום: תפיסה של "שולחן עבודה אישי" מקוון. אין צורך לשאת כל חפיץ (גאדג'ט)/ מחשב כדי לעבוד איתו. באמצעות כל מסוף/מחשב, מכל מקום ניתן להגיע אליו ברשת האינטרנט, לאחסן את כל החומרים הדרושים, לאחזר ולהשתמש במידע האישי שבשולחן העבודה (ר' תמונה – מסיבת התה, בה אין חשיבות למקום הישיבה, שמשתנה ללא הרף כדי להישתתף במסיבה - אליס בארץ הפלאות פרק VII ) שיתוף ללא הגבלה אך לפי בחירה אישית – לשתף קבוצת אחרים, שהרכבה משתנה לפי בחירה בכל עת, על פי רצון המשתמש בלבד, ברמת פריט מידע בודד. תפיסה זו מיושמת כיום במגוון מערכות, ברמה מקומית ברחבי העולם. הבולטת שבהם ברמה עולמית כיום, ללא תלות במיקום הגיאוגרפי של המשתמש,בתנאי שיש חיבור אינטרנט וחשמל - היא גוגל במערכת iGoogle , (ובשליש ראשון של 2008 מצטרפת לחגיגה מערכת Live edu של מיקרוסופט במערכת עם רציונל זהה): שהיא מעטפת לשלל כלים מגוון באפשרויות הפקה, ניהול מידע אישי ושיתוף. שני גורמים אלה, לצד שינוי פרדיגמת ההוראה והלמידה, (שנכון, עוד טרם הופנם, ורחוק מהפנמה בבתי הספר בפועל) יוצרים את פרופיל הפורטל החינוכי, שמאפשר איכות הוראה ולמידה אחרת, טובה יותר מהקיים, עם אמצעים נדרשים זניחים לשם הקמתו ואחזקתו, לעומת האמצעים הנדרשים לפורטל חינוכי בשיטות "המסורתיות" של עדכון אינסופי של כלים וחומרה. הפורטל החינוכי של היום ואתמול (לעומת מהיום מעתה והלאה שיפורט כאן בהמשך) הפורטל החינוכי של היום מאתמול, מושתת על שני היבטים שלאור ההתפתחות שתוארה למעלה, הם נעשים בלתי רלוונטיים מבלי שנשים לב, כי לא הודיעו לנו על כך: בהבט טכנולוגי ובהבט פדגוגי. ההיבט הטכנולוגי, שהופך לבלתי רלוונטי לפורטל חינוכי ברמה לאומית, בגלל המשאבים הכרוכים בהפעלתו, מושתת על פלטפורמה המורכבת מכלי התנהלות ארגוניים מקוונים המכילה חלקים גלויים לעין כל ("מרחבים ציבוריים") וחלקים של ניהול למידה אישי ("מרחב סגור") שנגיש רק לבעלי הרשאות. ההבדל בינה למוצע כאן הוא, שהיישום הוא על כלים הדורשים פיתוח ייחודי ותפירת פיתרון הולם לכל אפליקציה, כמו למשל, פורטל חינוכי. הפיתוח יוצר אתר בית ספרי איכותי והולם (1, 2) והפעלתו על שרתים ייחודיים. אחזקתם של שרתים כאלה, פיתוח האפליקציה של פורטל חינוכי על כלי ארגוני ייעודי, ועדכון התוכנות והשרתים המפעילים ומיישמים את הפורטל אחת לתקופה, מעמיסות על בעליהן (רשות, בית ספר, אחר) עומס תקציבי לא סביר, שמונע למעשה מענה ממשי לצרכי השטח – פורטל חינוכי לרשות המורים והלומדים בתפוצה ארצית. הפורטל החינוכי של היום ומעתה והלאה הפורטל החינוכי העתידי, שניתן ליישמו כבר מעתה ואילך (באם נהיה מודעים לחסרונות ולחסכים שמן הסתם יושלמו בציר זמן לא ארוך ויפורטו להלן), הנו מעטפת שירותים ומידע חינמיים במהותם, ושיתופיים במהותם שניתנים לכל דורש, זאת לשם מימוש פדגוגיה עדכנית שתוארה למעלה. שירותי חינוך אלה (כרגע, שלהיי 2007) ניתן ליישם באמצעות Google חינוך " (Google Apps) באופן שנראה מבטיח, לפחות כיום, יותר מאשר ההיצע של אחרים. זאת, כמובן, על פי מיטב ידיעתינו נכון להיום (שלהיי 2007). אך אין ספק שהפוטנציאל השיווקי יפתח עוד אפשרויות וגופים שיצטרפו בעתיד. בנוסף למאפיינים המרכזיים המתוארים להלן יש להדגיש ששרותים אלה הם חינם, ומצטיינים בהתממשקות נוחה לכלים ולתוכנות אחרים. א. לב המערכת הנו מרחב מקוון אישי (דומה ל- iGoogle אישי, שלא במסגרת הגוגל-אפס (חינוך) – שהוא שולחן עבודה אישי, בו מגוון כלים שונים המאפשרים ניהול מידע אישי, אחסון, אחזור והפקה באופן גמיש ובמגוון כלים וכלי עזר שונים (מתוך שולחן העבודה). ב. לצד שולחן העבודה יש רשימת כלים שהבולטים שבהם: 1. תיבת דואר אישית, שבאמצעותה מתנהל השיתוף בין חברי קבוצת הלמידה – אליה נשלחת הודעת השיתוף וההפניה הישירה לפריט המידע (בדרך כלל מסמך) 2. יומן אירועים אישי כמו גם קבוצתי (של כתה וכד') 3. כלי עיבוד והפקה של טקסט דיגטאלי טקסוטאלי וחזותי שניתן להפכו גם לדף וובי : 3.1 תמלילן 3.2 גיליון אלקטרוני 3.3 מצגת 3.4 תיקיות לניהול הקבצים של כלי הפקה אלה. 4. מסרים מידיים – לפטפוט מקוון בכלי מובנה ומתוחכם בין חברי הקבוצה על פי דרישה. 5. מחולל דפי ווב לפרסום מיידי ברשת – יצירת אתר במגוון תבניות וגוונים אישיים בקלות ובצהירות ללא צורך במיומנות מיוחדת לשם כך. 6. בנוסף לכלי ההפקה המתוארים בסעיף 3, כלי שיתוף חינוכיים מובנים שניתן להשתמש בהקשרים שונים במהלך הלמידה על ידי המורה והלומדים: בלוג אישי וקבוצתי וכלי וויקי חינוכי שיוצא ממש בימים אלה (אמצע נובמבר 2007). 7. אינסוף כלי עזר שמועלים ומתחדשים מידי יום לשולחן העבודה: פתקיות, note' ' (המאפשר למשוך פרטי מידע מאתרים שונים כחומר גלם למאגר אישי לצורך הפקה, שמירה וכיו'ב), סימניות ברשת, לוח משימות ולצד אלה חדשות, משחקונים, מדורים מיוחדים בכל תחום מאתרים מובילים ועוד ועוד. ג. ניהול קבוצות הלומדים באמצעות לוח בקרה (ניהול חשבונות המשתמשים באופן מקוון וגמיש) וממשקי תוכנות יישום מתרחבים לשילוב עם מערכות טכנולוגיית-המידע הקיימות או עם פתרונות צד שלישי. ד. שיתופיות – כל פריט מידע בשולחן העבודה ניתן לשיתוף בעל הפריט (צפייה ו/או עריכה שיתופית) על ידי שיוך פשוט לקבוצה, לרשימת בודדים. אפשרות זו היא לב ליבה של הפדגוגיה שמאותגרת מאד על ידי טכנולוגיה זו. אפשרות האינטראקציה בין המורה ללומד, בין מורה ללומדים וביניהם היא מגוונת מאד, כשהשיתוף של מטלות, תוצרים שיתופיים בין חבורה נבחרת הוא פשוט מאד. למשל: (1) למידה מורה מול תלמיד: מטלה שהמורה משתף את כל הלומדים. הלומדים מעתיקים את המטלה לקובץ תחת שמם, לומדים באמצעותה וכותבים בה. כל אחד מהם משתף רק את המורה, והמורה משולחן העבודה שלו, מעיר על המטלה עצמה, ללא כל צורך להוריד את המטלה אליו וכד'. הכל נעשה בזמן אמת מול שירותי המחשוב השיתופיים ברשת. (2) תוצר שיתופי: לקבוצת לומדים יש קבוץ/ קבצים של תוצר שיתופי כתמלילן, גליון אלקטרוני, מצגת. ניתן לשתף את כל הכתה לצפייה בלבד, ועריכה ועדכון רק לקבוצה שעושה בפועל את התוצר. לפרטים כלליים בעניין ראה פרסום של גוגל כאן על Google Apps. חסרונות והארות 1. לצורך שימוש בכלים אלה יש להשתחרר מפרדיגמת האופיס של מייקרוסופט או גירסאות דומות בקוד פתוח. כלי ההפקה והעריכה בשירותים מקוונים המדוברים כאן, מוגבלים בהרבה, ולא ניתן להגיע איתם לרמת גימור שהתרגלנו והתפנקנו עד כה. החשוב הוא שהמסר הוא שיש להתמקד בפדגוגיה ולא ברמת גימור והפקה נוצצת. אסטטיקה חשובה, אך לא על חשבון מהות פדגוגית של החומר המוצג. 2. כך גם כלי הווב (דפי אתר וכד') שמוגבלים מאד באפשרויות עריכה, למעשה רק לרמת שימוש בסיס. 3. בגירסה הנוכחית הקיימת של הפקת המסמכים ופרסומם, נראה שהכלים עדיין בשלבי התהוות, וכל המערכת "חורקת" בפינות שונות בה. עם זאת יש לצפות שהכלים ישתכללו והחריקות תעלמנה. 4. מהירות התקשורת בפועל (לא "רוחב הפס" המוצהר), היא קריטית לעבודה שוטפת, שכן כל הפעילות נעשית מול שרת אינטרנט מרוחק. שתי בעיות בולטות עדיין: = במחשבים רבים עדיין (כנראה בתוכנת גלישה מסויימת, או היעדר תוכנות תצוגה מסוימות כחלק מתוכנה זו) העורך של 'הדוק' והתצוגה לא פועלים כראוי. כלומר תצורת המחשב ותכנת הגלישה בו היא חייבת להתאים לכלי הגוגל. = במקרה ויש קשיים בתקשורת - הפעלת העורך, ודאי בכתת מחשבים, איטית ומקוטעת. יש להבטיח רוחב פס כגול וסף תחתון נתון של מהירות תקשורת בפועל. 5. העברית עדיין לא שלמה, רחוק מכך, אך ניתן בהחלט לנהל מידע בעברית באופן סביר בכל הבטי הפעולות הנדרשות של עיבוד, אחסון, הפקה ופרסום. הטמעה מלאה של מערכת זאת כחלק חיוני של פורטל חינוכי תתאפשר רק עם תום עברות מלא של הכלים המרכזיים. למשל, מחולל דפי ווב של גוגל (Page- Maker) והבלוג – סובלים קשות מחוסר הלימה לעברית (בייחוד בלוגיקה של כתיבה ימין-שמאל). 6. עבודה על כלים במחשב עם דפדפן בלבד, דורשת תקשורת רחבת פס, כלומר מהירה. בחלק מבתי ספר נמצא שבמצב התקשורת הנוכחית, העבודה תהיה איטית יחסית כתוצאה מכך. 7. יש שתי שאלות מרכזיות שיש לקבל עליהן תשובה הולמת: סוגית שרידות החומר בשרתים מרוחקים שאין שליטה עליהם וכן סוגית האבטחה. עד כמה הפרטיות מאובטחת כמו גם החומרים, מפני עין זרה ומפני השחתה בהם ללא אפשרות לשחזרם. או קיי, שוכנענו! כיצד מתחילים עם זה? א. למען הסר ספק, מאמר זה מדבר על קונספט חדש ומבטיח של יישום מיידי של פורטל חינוכי על כל רבדיו ומשמעויותיו הפדגוגיות והחומריות (המשאבים הנדרשים) בבתי הספר. אין מדובר דווקא בשירותי גוגל, אך מצאנו שנכון להיום הם הולמים מטרה זו על פי מיטב ידיעתינו ועדכוננו. יותר מנשמח אם יהיו שירותים של גופים אחרים נוספים תחת פרדיגמה זו שעיקרה: פדגוגיה שיתופית הניתנת לשיתוף תפור לצרכים של כל פריט מידע מתוך בחירה של השותפים האחרים ניהול מידע אישי במחשב עם דפדפן בלבד (אחסון, הפקה, שימוש מכל מחשב וכד') ניהול קבוצת לומדים ללא הגבלת גודל, וחלוקה לתתי קובצות כקהילות ידע ברשת לימודית. ב. מומלץ להתנסות כמובילי מהלך פורטל חינוכי בבית ספר/ בישוב בשירותי iGoogle למינהם, עם הכלים המתוארים כאן. ג. לאחר מכן ניתן לפנות לאתרי גוגל להרשמה למוסדות חינוך . השירותים המוצעים על ידם הם: URL ייעודי לכל ישוב/ בית ספר, מתן הרשאות למספר שיקבע ללומדים ולסגל ההוראה, ותמיכה מקוונת בעת הצורך. לצורך כך יש למנות גם אחראי בעל ניסיון טכני לניהול אוכלוסיית הלומדים וסגל ההוראה, כדי להפיק את המיטב מכלים אלו. אנו מתנסים עתה במערכת הפתוחה וזו החינוכית במספר מסגרות קטנות, ונשמח להתחלק בלקחים, כי חינוך מקוון הוא שם המשחק, המשחק שאנו רוצים לנצח בו, ובגדול! (א) "חכמת ההמונים" ( The Wisdom of Crowds ) יש להיזהר מתפיסה שגויה נפוצה בנדון: לא כל פעילות שיתופית, גם אם היא של עשרות שותפים, היא "חכמת המונים". ממש לא. שיתוף בין מכוני מחקר/ מומחים למשל, איננה בהכרח המושג, המתייחס ל"המון", לסך אינטואיציות של קהל אקראי בנושא מסויים, המחליף למעשה את המידע הנצבר של מומחים בתחום.

 
 
רלוונטי תמיד
עזר למורה מקוון
מה התחדש
חברתיות וחיבוריות
הוראה למידה מקוונת
המורה המקוון
סביבת למידה מקוונת
אפיון והערכה
בלוגים אודות תרבות הרשת והשני על רוח
כתבו לנו ואודות