יום ה', ה’ בתמוז תשע”ז
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  ספר אורחים  |  כתבו לנו  |  אודות וזכויות יוצרים  |  ניהול  
אברום רותם (עדכון אחרון מרץ 2011). לאור הערכות שמצב חירום עלול להיות חלק משגרת חיינו בשנים הקרובות, אם כארוע ממוקד, ואם כתקופה מתמשכת, לצד התפתחות השימוש בסביבה מקוונת בהוראה, למידה ופעילויות חברתיות, מן הראוי לבדוק מחדש היערכות והשקעה זו.

שימוש בסביבה מקוונת במערכת החינוך בשעת חירום מזה עשור משקיעה מערכת החינוך במשאבים מקוונים לשעת חירום. מדובר במשאבי הפגה ולימוד באמצעות רשת האינטרנט בתקופה בו אורח החיים השגרתי, כמו גם הלמידה בבתי הספר, נפגעים בכתוצאה ממצב חירום. לשמחתינו, בעשור האחרון חווינו אירועים ספורים, לאורך חודש (מלחמת לבנון השניה יולי-אוגוסט 2006, עופרת יצוקה ינואר 2010, וחשש משפעת החזירים שלהיי 2009) . פרט לדרום בעופרת יצוקה לכשבוע, לא היה צורך ממשי להיערכות שכזאת, גם אם היו גילוי רצון טוב ביוזמות שונות שלא ניתן ללמוד מהן על הכלל. לאור הערכות שמצב חירום עלול להיות חלק משגרת חיינו בשנים הקרובות, אם כארוע ממוקד, ואם כתקופה מתמשכת, לצד התפתחות השימוש בסביבה מקוונת בהוראה, למידה ופעילויות חברתיות, ולצד ההכרזות וההיערכויות, כולל השקעות ההולכות וגדלות לצורך זה, מן הראוי לבדוק מחדש היערכות והשקעה זו. מפליא הדבר שבכל דיבור על השקעות והיערכות לשעת חירום, שוב ושוב חוזרים על תפיסה שגובשה מראשית כניסת האינטרנט לבתי הספר (אמצע שנות ה- 90 של המאה ה- 20) שדורשת משאבים רבים, אך לא נראה שהיא באמת מענה ממשי לצורך הממשי, ללא חשיבה רעננה למתן מענה ממשי לצורך ממשי. התפיסה המקובלת היא - הכנת מאגר פעילויות לתלמידים. במקרה של מצב חירום, כך מניחים, התלמידים יכנסו למאגר מקוון ויבלו בו את זמנם בפעילויות חינוכיות כאלה ואחרות. נקודת התורפה המרכזית בתפיסה זו היא, שאין כל צורך בפעילויות מיוחדות לשעת חירום, שכן יש די ברשת, ומאידך אין מענה ממשי לצורך פסיכולוגי-התנהגותי להגביר את תחושת השיכות, הביחד האינטימי של חברה מוכרת, דוקא בשעת מצוקה בה גם המבוגרים, ההורים והמעגל הרחב יותר, עסוקים בהווית הישרדות ובמצוקות משלהם. 1. הגדרה: ראשית נגדיר למה הכוונה "מצב חירום" במערכת החינוך. על סמך ניסיון העבר בקו העימות יש להגדיר למה הכוונה ב"מצב חירום", ועל סמך זה ניתן לאפיין את מהות ההשקעה וההיערכות: "מצב חירום" בהקשר המדובר הוא מצב בו נמנע מהתלמידים להגיע לבית הספר למשך זמן ארוך (שבוע ויותר). ייתכן במצב זה, שחלק מהתלמידים, כמו גם הוריהם אינם בבתיהם והתקשורת המעשית היחידה היא באמצעות האינטרנט וסלולר. להלן הגדרת משרד החינוך: "שעת החירום עלולה למנוע קיום מערכת סדירה של לימודים בגלל החשש לפיקוח נפש. גם בשעת חירום אנו מעוניינים לשמור על מסגרת חיים נורמאלית ככל האפשר ועל מניעת ביטול תורה; לכן עלינו לקיים מסגרת שתאפשר לתלמידינו להמשיך בלימודיהם בתנאים סבירים, תוך ניצול כל האמצעים העומדים לרשותנו. (...) בשעת חירום תתממש האוטונומיה הבית-ספרית הלכה למעשה, ומערכת החינוך תסייע לבתי הספר לפעול בהתאם לתנאים המיוחדים שלהם. "מתוך חוזר מנכ"ל חוזר מנכ"ל תשסד/7(ב), ח' אדר תשס"ד, 1 במרס 2004 2. הצורך: במצב חירום בו נמנע מהלומדים להגיע לבית הספר, קיים צורך לקיים מסגרת חברתית ותעסוקתית ללומדים. באמצעות סביבה מקוונת ניתן לבצע פעילויות לימודיות וחברתיות מובנות ומונחות לשם: * מענה אוטנטי ורלוונטי למצוקות וחששות כתוצאה ממצב החירום * תחליף ללימודים בכתה * תעסוקה שוטפת לנוער מטעם בית הספר/ רשויות בזמנים בהם לא ניתן לקיים לימודים ומסגרת חברתית ראויה, ללא תלות היכן כל אחד מצוי באותו זמן. 3. הנחות יסוד והצפת תפיסות שגויות: במצב חירום, במצב של מתח, אי-ודאות, חשש כבד, כמו גם מצבים קיצוניים של שהייה במקלטים, ניתוק לזמן ממושך מהבית ומהחברים, וחוויות מוקצנות של עדות ראייה ושמיעה, גם המבוגרים, הורי התלמידים וסגל ההוראה שרוי במתח כבד, בדאגות ופחדים קיומיים, שכתוצאה מהם, חלק ממנו מנוע מסיבות שונות לתפקד כהורה, כמורה או כמחנך: היותו קשוב באמת לצרכים ולמועקות של הילדים ולתת להם מענה. לשם מתן פעילות משמעותית לתלמידים יש חשיבות להתמקד בהגדלת תחושת השייכות למעגל החברתי הקרוב, ולא להסתפק במתן פעילויות חינוכיות ברשת, שאין בהם שום מענה לצרכים הממשיים של תלמידים במצוקה. יש לתת מענה לצורך של התחלקות בחוויות וברגשות, באמצעות פעילויות הפגה, קשר אוטנטי וענייני, אך במעגל קרוב של החברים, המורים המוכרים, כמו גם פעילות למידה סדורה, גם אם לא בהיקף מלא. פעילות משמעותית ואוטנטית במצב חירום, ללא תלות במיקום הפיסי של הלומדים היא זו, המקשרת את התלמיד לחברי כתתו, למעגל החברתי הקרוב לו, עם המחנך/ המורה המוכר, שמנחה ומוביל את ההפעלות, בסיוע איש מקצוע בהתאם להקשר, כמו יועץ/ פסיכולוג. בכך יחווה התלמיד פעילות חברתית, כמו גם פעילות למידה משמעותית, לאורך תקופת מצב החירום. תפיסת יסוד שאין לה על מה להסתמך היא זו, שיש לספק לתלמיד מאגר פעילויות הפגה ופעילויות לימודיות. זאת ללא כל הקשר לתכניות הלימוד, לכתה, לחבריו ללימודים, למעגל החברתי הקרוב, גם אם יש מנחה מקוון, שלא מכיר את התלמידים וההפך. אין כל טעם בהשקעות עתק דווקא לעת חירום בבניית פעילויות מקוונות מכל סוג, מקצועיות ככל שתהינה, ללא הקשר חברתי ותכני ישיר לתלמידים. ולחוג החברתי הקרוב להם. ניתן להפריך הנחה זו, שהיערכות לשעת חירום היא הכנת פעילויות ברשת "מטעם", שמאחר והרשת מלאה בפעילויות חינוכיות איכותיות ובמרחבי שעשועים ותכנים מקוונים, וממילא המשתמש יבחר את הדברים שהוא רוצה בהם, אין כל סיבה להנגיש אותו לפעילויות "חינוכיות", שתלושות מהוויה של התלמיד, מן ההקשר החברתי והלימודי, גם אם השקיעו בפעילויות אלה מיטב מומחים פדגוגיים, אך בניתוק גמור להווית החיים של התלמיד. בנוסף, הנחה גויה זו מוציאה את המורים ממעגל העושים ונותנים מענה בשעת חירום, מתוך תפיסות לא מבוססות והנחות מתנשאות,שהמורים לא יהיו פנויים לכך, לא ראויים, לא יכולים וכד', ולכן צריך להכין מראש פעילויות "איכותיות". הוצאת המורה המוכר ממעגל נותן התמיכה בשעת חירום, מעקרת למעשה כל עשייה משמעותית שעשויה לקרות גם בהפעלת נוער בעיתות חירום!. 4. הערכות לשעת חירום: במה כדאי להשקיע לשם היערכות לשעת חירום יש להשקיע בתשתית, שתשרת מצד אחד את מערכת החינוך על רבדיה (פדגוגיה וחברה), כלומר ללא צורך אחזקת "מחסני חירום" של פעילויות והשקעה יקרה בהקמתם דוקא לצורך זה, ומצד שני תתן מענה הולם וממשי לצרכים המתעוררים במצב חירום, בו הצעיר מנותק למעשה מהמעגל החברתי המוכר ומבית הספר. 4.1 מערכת מסרים מידיים בסלולר SMS לארגון ראשוני של הלומדים- מערכת מסרים מידיים לסלולר של התלמיד ו/או של הוריו, היא כלי רב עוצמה לתקשורת מידית החל מרמת פרט בודד, דרך מספר לומדים או הוריהם, עד לרמת כתות ובית ספר. מערכת כזו תשרת נאמנה את התנהלות השוטפת של ביתה ספר, ללא קשר דוקא לעיתות חירום. המערכת מנוהלת מכל מחשב, באמצעות רשת האינטרנט (לבעלי הרשאות מתאימות כמובן). במערכת הרשאות חכמה של מחנכי הכתה, רכזים בית ספריים והמנהל, תשרת היטב את בתי הספר קודם כל גם בשוטף. עלות ההודעות השוטפות (שאינה גבוהה אך עדיין איננה בחינם), מגבילה ממילא את השימוש במערכת זאת לצרכים חשובים באמת, ולשמירה על חשיבות ההודעות, שאינן יום-יומיות ושגרתיות. במצב חירום עומדת לרשות מנהל בית הספר מערכת לשליחה מרוכזת של הודעות SMS לציבור המורים והתלמידים. עם הכרזת מצב החירום, יכול המנהל/ המורה בלחיצת עכבר מכל מקום שהוא באמצעות מחשב ואינטרנט, לשלוח מסרים לקבוצת נמענים בהודעת SMS, בו הוא מודיע ללומדים (או לסלולר של הוריהם) על פעילות באתר בית הספר, ללא קשר היכן הלומדים מצויים. המורה יכול לשלוח הודעות מידיות בסלולר לכל הכתה, לקבוצה מתוכה ואף לתלמיד בודד. שלב זה הינו חיוני לריכוז ראשוני של הלומדים, ללא תלות היכן הם מצויים, ובאמצעות האינטרנט, המצוי כיום בכל מקום, הם יכנסו לאתר בית הספר וינהגו על פי ההוראות והמידע המפורט בו. מיותר לציין שאים טעם ותכלית לשלב פעילויות סינכרוניות, וודאי בשלב זה של ההתארגנות! 4.2 פרסום והתיחסות ברשת החברתית בה מצויים התלמידים. כיום (2011) כל הילדים מצויים בפייסבוק. פסקה זו נכונה גם לכל רשת אחרת במידה וכל תלמידי בית הספר מצויים בה. יש להכין מבעוד מועד דף בית ספר בפייסבוק על פי ההוראות שניתן למצוא בנוהל המוצע כאן ובמאמר ייעודי גם לשם כך המצוי כאן. ניתן להמיר את הסביבה ברשת החברתית, כפלטפורמה ראשונית להתנהלות, קשר והודעות עדכון ומידע שכולל, בין השאר, מה ניתן לעשות במשותף ברשת ככתה/ קבוצה/ בית ספר. 4.3 אתר בית ספרי לשם תמיכה, ניהול למידה והתנהלות חברתית-תרבותית השקעה למטרות פעילות הנוער במצב חירום, ללא שיתוף האתר הבית ספרי כמרחב העיקרי של ההתנהלות בחירום, הינה מיותרת. עד כה לא הוכח אחרת, וכדאי לאמץ את האתר הבית ספרי לשעת חירום כמובן מאליו עם סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר מבין האפשרויות כיצד להנגיש ללומד מרחב פעילות אותנטי והולם את צרכיו ותפקודו הרגשי. אם הלומדים לא מורגלים בפעילות לימודית ו/או חברתית שוטפת במסגרת בית הספר, אין בסיס ממשי להפעלה יעילה ומענה לצרכים ממשיים של בני הנוער בשעת חירום. אתר בית ספרי מהווה מקום בו מנתהלת פעילות למידה, כמו גם תרבות וחברה, במרחב קבוצתי אינטימי מצומצם של כתה/ קבוצת לימוד ועניין. התנהלות מוצעת במרחב עצום בו "כולם" כמו "מורים" / "תלמידים" / "הורים" שותפים, חסרת משמעות מעשית. באתר בית הספר המורה מנהל למידה/ פעילות חברתית את הכתה/ קבוצת הלמידה שלו. הלומד בה מרגיש בטוח בקבוצה מוכרת, אינטימית ותומכת. גם הפעילויות הלימודיות הן מטעם המורה. ודאי שהוא יכול להשתמש בפעילויות מוכנות מהרשת, אך הן באות מטעמו, בהקשר הלימודי/חברתי המוכר לו, וכך הם מוגשות לתלמידיו. מכאן שכל החפץ להשקיע במענה ממשי לשעת חירום שישקיע במורים הפועלים בהוראה מקוונת באמצעות אתר בית הספר כמעשה של שגרה. המורה מחבר/ משתמש במטלות לימודיות מקוונות, מפנה או משתמש בקורסים הנערכים בלמידה מרחוק. השקעה באתר בית הספר ובמורה בשגרה, תוכיח עצמה בשעת חירום. המורה יודע היטב את צרכי התלמידיו. הוא יפעיל אותם בהתאם להבנתו ולתפיסת ההקשר החברתי/אישי על רקע מצב החירום, וכך ירגיש הלומד "בית חם", מענה למצוקות ולתעסוקה בתחום החברתי כמו גם הלימודי. זה יכול להיעשות במגוון כלים ברשת, שיש להשקיע בהם ולהשתמש בהם מבעוד מועד, כמו בלוג-חינוכי, וויקי חינוכי, מערכת מסרים מידיים לכתה/ לבית הספר בלבד. ויש כאלה כאן ועכשיו, שניתן בהשקעות קטנות לשבץ במהלך ההוראה השוטפת. במצב חירום, לוח ההודעות האינטראקטיבי של אתר ביתה ספר יפנה את הלומדים לקבוצות הלמידה המוכרות, "המתקבצים" לאחר שהופנו במסרי של ה- SMS לטלפונים האישיים ו/או של הוריהם. כל הפעילות תעשה מרחוק, ממחשב אישי כלשהו של המורה ושל התלמידים, ללא תלות היכן הם מצויים. במרחב הכתתי/ קבוצתי תופעלנה פעילויות של הפגה - ביטוי אישי ואינטראקטיבי בין חברי הכתה, בדיון מקוון, בבלוגים וכד'. דווקא כאן חשוב תמיכה של אנשי מקצוע שישתלבו אחרי היכרות מנומסת ועניינית, במענה אישי או קבוצתי למצוקות המובעות, עידוד ותמיכה. זהו מינון ניתן לשלב גם פעילויות לימודיות של ממש, לצד פעילויות ההפגה. רק בהמשך, במידה ומצב החירום נמשך, תישקל גם אפשרות הפעלה לימודית הדרגתית בלמידה מרחוק של מטלות לימודיות בתחומי תוכן, תוך דגש של התחשבות במצב, פעולות הפגה וחוויה, דיון באקטואליה וכד'. השקעה במערכת מסרים לסלולר המופעלת מרחוק, השקעה באתר בית ספרי והפעלתו בשגרה, כהכנה גם לשימוש בשעת חירום, הוא המפתח לפעילות מקצועית, עניינית ומתן מענה הולם להפעלת בני הנוער שיש להם נגישות לאנטרנט, אך מנועים מלהגיע לבית הספר. מיותר לציין, שגם המורים, המצויים במצוקה אישית ומשפחתית, יכולים למלא את חובתם המקצועית-ארגונית, ובאופן זה להשתלב בהפעלת תלמידיהם במסגרת בית הספר, שמתנהל כך ברשת בלבד. ניתן, ביוזמה מקומית לש מנהל בית הספר או מורה, לתת ביטוי אישי גם לצוות המורים, המצוי במצוקה, ולסייע בשיתוף הדדי בקשיים בהפעלת התלמידים ומתן מענה להם, כמו גם למורים עצמם. כל השקעה אחרת של פעילויות מיוחדות לשעת חירום, התקנים וגימיקים טכנולוגיים שלא נוסו ולא שולבו בעשייה השגרתית, היא השקעה מיותרת ואף בזבזנית, שכן היא לא תתן מענה הולם לצרכי הנוער ולצרכי ביתה ספר בשעת חירום. ויפה חשיבה חוזרת בעניין !

 
 
רלוונטי תמיד
עזר למורה מקוון
מה התחדש
חברתיות וחיבוריות
הוראה למידה מקוונת
המורה המקוון
סביבת למידה מקוונת
אפיון והערכה
בלוגים אודות תרבות הרשת והשני על רוח
כתבו לנו ואודות






כתבו לנו | אודות | זכות יוצרים : על פי תנאי רשיון ייחוס-שימוש לא מסחרי 2.5 ישראל של Creative Commons.


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS