יום ו', ז’ בחשון תשע”ה
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות וזכויות יוצרים  |  ניהול  
חיפוש באתר
"שומרת הארון" - רומן חדש ,מכושף, סוחף והעוצמתי (2014) בפורמט דיגיטלי
הספר: לקראת בית ספר מקוון דר' אברום רותם, דר' יהודה פלד הוצאת מכון מופ"ת והוצאת כליל,2008
מיזם מתקוונים לאתיקה - העצמת מודעות אתית בעידן הדיגיטלי. עידית אבני ודר' אברום רותם
תגובות: -1   צפיות: -1
ניתן להזמין סדנאות והרצאות. להלן פרוט ההרצאות החמות
רלוונטי מתמיד! הבט "המכוער" בו ילדים ומתבגרים "מבית טוב" פוגעים בחבריהם ובאחרים באמצעות המדיה החברתית, והצעות למניעה לבית הספר ולהורים. אברום רותם דצמבר 2011
אתר במסגרת מיזם "מתקוונים לאתיקה" עידית אבני ודר' אברום רותם. בו תמצאו סוגיות מרכזיות של החינוך כיום בכל הקשור לאתיקה: שימוש ברשת חברתית, מפגעים ופגיעות באמצעות המדיה החברתית תפקוד בית הספר, מורה, תלמיד והורה ברשת, ועוד....
אברום רותם (2008). הפוסטמודרניזם וחינוך: נזקי הפוסטמודרניזם הנבער בחינוך. למאמר 6 פרקים המשולבים בתוכו. המאמר רלוונטי מתמיד, ראוי לעיון ו... ליישום. אשמח לתגובות כאן ("הוסף תגובה לכתבה" כאן בתחתית המאמר).
אברום רותם ועידית אבני (מרץ 2009). במסגרת הצורך לאחידות בטרמינולוגיה של מושגי היסוד, התפיסות והציפיות עליהם מושתת שילוב הטכנולוגיה בהוראה-למידה, וכמענה רלוונטי ואוטנטי לצרכי המורים בשטח, מובא בזאת תאור 5 שלבי התפתחות מורה מקוון: (1) היכרות וכניסה, (2) אשליית הידע, (3) מעורבות, (4) התמודדות ו- (5) בשלות.
טופב תכנון אברום רותם ועידית אבני, 5 אוקטובר 2014: כלי תכנון או שיקוף פעילות sdם למידה byod, שמתאים בהבטים רבים שלו גם ללמידה 1:1 בכתה.
יצרת קבוצה בווטסאפ? אתה חבר בקבוצת ווטסאפ? - מומלץ להעביר את הלינק לכל אחד בקבוצה, לעקרונות התנהלות שישעו את החיים טובים יותר, וכך נהנה באמת מהיתרונות של הקבוצה , ולא מהמועקות נילוות.
במדריך זה נמצא הגדרות של מהות רשת חברתית, אמצעי היישום הטכנולוגיים של רשת חברתית, מרכיבי מפתח ברשת חברתית, והבחנה בינה לבין כלים שיתופיים מקוונים אחרים, ועיקרו - המלצות קונקרטיות, הנגזרות מרציונל הוראה-למידה שיתופית, ליישום ברשת חברתית הלכה למעשה.
רותם ואבני (עדכון 2010) טופס עזר לתכנון ואפיון שיעור מקוון בכתה (קובץ וורד 2003)
אברום רותם (עודכן תחילת 2014). הפרת זכות יוצרים באתר בית ספר זו סוגיה לא נעימה וממושכת ומביאה הרבה עגמת נפש לחינם. יש להימנע מכך בכל מחיר, ובדף זה תוכלו להימנע ממרבית המלכודות הקשורות בכך. תמצאו כאן עיקרי דברים ושאלות נפוצות אותנטיות חשובות שניתן ללמוד מהן הרבה.
רותם ואבני (עדכון אחרון 2010) המודל המגליתי - מחוון אפיון וההערכה לפעילות לימודית מקוונת. קובץ וורד 2003.
אברום רותם ועידית אבני ( 2008-2007) עם עדכון קל מרץ 2011. טופס מיפוי מיומנויות מורה מקוון ומידת יישום ההוראה המקוונת שלו.
הבה נשאל עצמנו שאלה היפותטית: אם היה בידינו גלאי מחשבות והיינו יכולים לפענח מחשבות של כל עובד ועובד, האם היינו מפטרים אותו על כך כי מחשבותיו אינן עומדות בסטנדרטים ובערכים שההנהלה החליטה שהם אלה ולא אחרים? - סוגית "גלאי מחשבות" כמדיה חברתית לאור פרסומים מעוררי מחלוקת על ידי אזרחים, המלצות כיצד להימנע מאי נעימויות מיותרות, והעיקר - הזדמנות לשפר את החברה...
אברום רותם, 3/2014. תפיסות שגויות ביישום למידה שיתופית הלכה למעשה, נובעות בין השאר, מהשיח הציבורי השגוי סביב המושג "רשת חברתית", שעסוק יותר במגמה תאורטית וספקולטיבית שאיננה נסמכת על טבע החברה האנושית. השיח מתיימר לגבש מתווה ארגוני אידיאלי של התנהלות חברה אנושית כ"רשת" שוויונית לכאורה, נטולת היררכיה וניהול מלמעלה. נראה כאן שתפיסה זו שגויה, אינה מציאותית, ובעיקר פוגמת ביישום ההולם והמתאים בחינוך, בעצם המושג למידה בכלל, ובלמידה חברתית/ שיתופית בפרט. לאחר ניכוש התאוריות והספקולציות שאינן תורמות, נמצא, שמורה טוב, שמבין את המשמעות האמתית של חברתיות, יכול וחייב לרתום את השפעת החיברות, קודם כל לצרכי חינוך, ולאו דוקא להיגרר או להימנע בגלל ההשפעות השליליות. ביכולתו להשפיע, לשנות עמדות ונורמות שליליות, ולהעצים אישית וחברתית את תלמידיו, באמצעות למידה חברתית מודעת והולמת.
רותם ואבני (12-2013) פתאום קמה החברה האנושית בוקר אחד, ומוצאת עצמה שרויה במציאות חברתית שלא הייתה מעודה. היא עומדת בהשתאות ובחוסר אונים מסוים לנוכח אתגרים שמזמנים האמצעים החדשים, כמו שירותי שיתוף ברשת, התקנים אישיים צמודי גוף, ניידים וטאבלטים למיניהם בגדלים שונים. האפשרויות הטמונות באמצעים אלה, להיטיב או להרע, מעמידות בפני החברה אתגר חברתי-תרבותי-חינוכי עצום, להבניית נורמות התנהלות, ולדחייה וצמצום של נורמות שליליות. אך הסוגיות החדשות שעולות אינן נסבות רק בהקשר של פוגענות ועבירה על חוק, אלא סביב התנהגויות שוטפות של כל אדם ואדם, שבעצם עשייתן התמימה עלולות ליצור תקלות והַתְּקָלוֹת. מצבים אלה מזמנים עיצוב נורמות התנהגות הנותנות מענה לבעייתיות העולה מכך. במאמר התמקדות ב- 5 היבטי התנהלות, ופרוט האתגרים המרכזיים בכל היבט
אברום רותם, 12/2013: במאמר זה נסקרות השלכות השימוש בשירות ווטסאפ WhatsApp: בהשלכות האישיות, החברתיות והטכנולוגיות. נמצא סקירה של מהו השירות, פרוט בעיות האבטחה של השירות, אודות הפגיעה בפרטיות, השלכות תנאי השירות המוכתבים ונכפים על המשתמש, והמלצות להתמודדות בהשלכות בהבטים טכניים, ובעיקר- עיצוב ואימוץ נורמות התנהלות הולמות כאדם פרטי, והנחלה לתלמידים.
במאמר זה נפרש רנסנס פני החינוך לקראת 2020 באמצעות המושג "למידה משמעותית". ההתייחסות המיוחלת לשינוי החינוכי בעצם השיח, בגיבוש המדיניות ובתרגום היישומי של הלמידה המשמעותית, חייבת לנבוע מנקודת ראות חדשה, לא וודאית ולא מוכרת, בה אין מקום לתפיסות פדגוגיות מקדמת דנה שעומדות בפני עצמן ואינן רואות בטכנולוגיה שחקן מרכזי. במאמר ניתוח מעמיק של למידה משמעותית מותאמת לעידן שלנו, בו מתואר הלומד, הלמידה וחווית הלמידה באור העדכני.
אברום רותם ועידית אבני (יוני 2013): במאמר זה נפרוש את "התמונה הגדולה" של סוגיות זכות יוצרים במדיה חברתית, את סוגית רווחת הציבור מול חופש הזכות לקניין של הפרט, ולמי שייכת זכות היוצרים במידע המועלה במדיה חברתית – ליוצר, למשתמש או שמא לספק השירות. בחלקו השני של המאמר מפורטות המלצות כיצד לשמור על זכות יוצרים כיוצר וכמשתמש במדיה החברתית, וכן כיצד להימנע מפגיעה בפרטיות וכבוד האדם במדיה החברתית.
אברום רותם, 2013: במאמר "יישור קו" בטרמינולוגיה חינוכית עדכנית, פרוט והסבר למושגי יסוד של הפדגוגיה המיושמת כיום בסביבה טכנולוגית, הבהרות המושג "ספר דיגיטלי", ותפיסות מהות העניין, כולל פרוט מושגים ביישום והרחבתם. במאמר תמצאו: הגדרות ומִנוּחִים, חיוניות המעבר מלמידה מסורתית ללמידה דיגיטאלית, היסודות הפדגוגיים ביישום מושכל של למידה דיגיטאלית, מאפייני חומרי הוראה למידה והעשרה דיגיטאליים, תכנון לימודים המושתת על חומרי הוראה-למידה דיגיטאליים, יישום למידה דיגיטאלית מהלכה למעשה.
כמענה לצורך החיוני ליצור שינוי איכותי משמעותי במערכת החינוך וכמענה למורכבות האתגר הפדגוגי-ניהולי במערכות חינוך רבות ברחבי הארץ, בהן משולב כבר בשנה הקרובה תשע"ג, טאבלט אישי בהוראה-למידה, מוצג בזאת מאמר המפרט את הייחודיות הפדגוגית של השימוש בטאבלט אישי, תוך הבלטת ייחודו בהשוואה למחשב שולחני כמו גם מחשב נייד. טאבלט אישי מזמן שינוי משמעותי בעצם יישום הלמידה הדיגיטלית העדכנית בחוויית הלמידה באמצעות הטאבלט, והאתגר האתי-ניהולי בהטמעת התקן זה ,כחלק בלתי נפרד מנוכחות המורה והתלמיד בלמידה, המתרחבת לכל שעות היממה. בחלק המרכזי של המאמר, תמצאו אופני יישום מרכזיים בשימוש בטאבלט, את מרכיבי האוריינות הדיגיטלית הנדרשת לשימוש בו, והעיקר - מתווה בן 4 שלבי יישום, לשם יישום מדורג, מודולרי ומושכל של האתגר הפדגוגי-טכני-ניהולי ייחודי זה לאורך השנים הקרובות, לצד מתווים, מודלים וטיפים ליישום.
אברום רותם, 2013 /2: במאמר זה נטען, כי בלמידה הדיגיטאלית אין יותר דרקונים, כלומר, אין יותר אינפלציה של סימני שאלה, חוסר ידע, אי- וודאות, מקום לחששות וחוסר נסיון בתחום, אלא קיים צורך חיוני ביישום נחוש ומקצועי, השם דגש על אפיון וגיבוש מיומנויות הוראה של מורה מקצועי, כשהדגש הוא על המקצועי חינוכי, ללא תלות בהתמצאות טכנולוגית קיימת, ובעיקר- עושה באמצעים הטכנולוגים מהלכים הולמים פדגוגית וערכית, ביישום הלמידה הדיגיטאלית. לשם כך סוגיה זו מוצפת כאן, תוך הסבר מה היא למידה דיגיטלית, כשאנו יודעים עליה מספיק בתאוריה ובניסיון כדי לממשה בפועל, ולא לתרץ גרירת רגליים, אי-עשייה ואי-מימוש באי-הוודאות הקיימת, ועיסוק בתהיות מיותרות מתוך הידבקות במוכר הפדגוגי כמו גם הטכנולוגי שזמנם שאול.
רותם ואבני (יוני 2012): המאמר דן בתנועת מטוטלת של עשייה חינוכית בשלושה אופני תגובה לשינוי הפדגוגי-טכנולוגי הנדרש בעשייה החינוכית של המורה, כדי ליישם פדגוגיה מיטבית בבית הספר המקוון במאה ה- 21: מהימנעות משימוש (פוביה) לשימוש יתר (טכנומניה) אך השינוי המשמעותי הנו זה השקול והמושכל, בה לטכנולוגיה הערך המוסף לפדגוגיה המובילה את הלמידה ולא נגררת (טכנומדיה - דרך האמצע)
יותר ויותר נתקל המורה המקוון באתגרים ארגוניים ופדגוגיים בכתות המקוונת 1:1 (לכל תלמיד התקן קצה אישי) כמו גם בכתות מקוונות חלקית, במצבים בהם עליו להתמודד עם מלכודות וסבך חוקי, תקנוני ובירוקרטי, בו המורה נזקק למוגנות מהמערכת. המוגנות הקיימת אינה עונה כיום על הצרכים שמעמידה הסביבה הלימודית העדכנית, המפורטת לצורך כך במאמר זה בקצרה, שכוללת שלושה מרכיבי יסוד: התנהלות בסביבה טכנולוגית, תוכן, ושימוש במדיה מתווכת שהיא המדיה החברתית. במאמר זה אנו מביאים הצעה ל- 7 סוגיות מרכזיות של המוגנות הנדרשת לאיש החינוך המקוון, ועקרונות למדיניות מערכתית של התנהלות והתנהגות בסביבה לימודית-ארגונית עדכנית.
לאור עדכון כלי הפייסבוק בשנה החולפת (2011), ולאור התנסויות ופיתוח תובנות בעקבות ניהול קהילת למידה בפייסבוק, כמודל לשימוש במדיה חברתית דיגיטלית בחינוך, אנו מציעים במאמר התייחסות מעודכנת ל- 2012 למכלול סוגיית שילוב הפייסבוק בחינוך בכלל ובהוראה ולמידה בפרט, הנחיות ליישום הוראה ולמידה באמצעות הפייסבוק, והתייחסות מתווכת להסדרת השימוש בפייסבוק 2012 בחינוך.
אבני ורותם (מרץ, 2011) מאמר חשוב על הכתה העתידית שהיא כמעט כבר כאן: לומד ומלמד עם מחשב-לוח אישי. הבטים פדגוגיים ואתיים.
אבני ורותם (פברואר 2011) - תפיסות שגויות ופאניקה במקום הפייסבוק בעולם ילדינו
אבני ורותם _פברואר 2011). הצעה לנוהל שימוש בית הספר במדיה חברתית, לצד רציונל והסבר.
רותם ואבני (מאי 2010)
תפיסות שגויות ביישום למידה שיתופית הלכה למעשה, נובעות בין השאר, מהשיח הציבורי השגוי סביב המושג "רשת חברתית", שעסוק יותר במגמה תאורטית וספקולטיבית שאיננה נסמכת על טבע החברה האנושית. השיח מתיימר לגבש מתווה ארגוני אידיאלי של התנהלות חברה אנושית כ"רשת" שוויונית לכאורה, נטולת היררכיה וניהול מלמעלה. נראה כאן שתפיסה זו שגויה, אינה מציאותית, ובעיקר פוגמת ביישום ההולם והמתאים בחינוך, בעצם המושג למידה בכלל, ובלמידה חברתית/ שיתופית בפרט.
אברום רותם, 12/2013: במאמר זה נסקרות השלכות השימוש בשירות ווטסאפ WhatsApp: בהשלכות האישיות, החברתיות והטכנולוגיות. נמצא סקירה של מהו השירות, פרוט בעיות האבטחה של השירות, אודות הפגיעה בפרטיות, השלכות תנאי השירות המוכתבים ונכפים על המשתמש, והמלצות להתמודדות בהשלכות בהבטים טכניים, ובעיקר- עיצוב ואימוץ נורמות התנהלות הולמות כאדם פרטי, והנחלה לתלמידים.
רותם ואבני (12-2013) פתאום קמה החברה האנושית בוקר אחד, ומוצאת עצמה שרויה במציאות חברתית שלא הייתה מעודה. היא עומדת בהשתאות ובחוסר אונים מסוים לנוכח אתגרים שמזמנים האמצעים החדשים, כמו שירותי שיתוף ברשת, התקנים אישיים צמודי גוף, ניידים וטאבלטים למיניהם בגדלים שונים. האפשרויות הטמונות באמצעים אלה, להיטיב או להרע, מעמידות בפני החברה אתגר חברתי-תרבותי-חינוכי עצום, להבניית נורמות התנהלות, ולדחייה וצמצום של נורמות שליליות. אך הסוגיות החדשות שעולות אינן נסבות רק בהקשר של פוגענות ועבירה על חוק, אלא סביב התנהגויות שוטפות של כל אדם ואדם, שבעצם עשייתן התמימה עלולות ליצור תקלות והַתְּקָלוֹת. מצבים אלה מזמנים עיצוב נורמות התנהגות הנותנות מענה לבעייתיות העולה מכך. במאמר התמקדות ב- 5 היבטי התנהלות, ופרוט האתגרים המרכזיים בכל היבט
אברום רותם ועידית אבני (יוני 2013): במאמר זה נפרוש את "התמונה הגדולה" של סוגיות זכות יוצרים במדיה חברתית, את סוגית רווחת הציבור מול חופש הזכות לקניין של הפרט, ולמי שייכת זכות היוצרים במידע המועלה במדיה חברתית – ליוצר, למשתמש או שמא לספק השירות. בחלקו השני של המאמר מפורטות המלצות כיצד לשמור על זכות יוצרים כיוצר וכמשתמש במדיה החברתית, וכן כיצד להימנע מפגיעה בפרטיות וכבוד האדם במדיה החברתית.
אבני ורותם (דצמבר 2012): במדריך זה נמצא הגדרות של מהות רשת חברתית, אמצעי היישום הטכנולוגיים של רשת חברתית, מרכיבי מפתח ברשת חברתית, והבחנה בינה לבין כלים שיתופיים מקוונים אחרים, ועיקרו - המלצות קונקרטיות, הנגזרות מרציונל הוראה-למידה שיתופית, ליישום ברשת חברתית הלכה למעשה.
לאור עדכון כלי הפייסבוק בשנה החולפת (2011), ולאור התנסויות ופיתוח תובנות בעקבות ניהול קהילת למידה בפייסבוק, כמודל לשימוש במדיה חברתית דיגיטלית בחינוך, אנו מציעים במאמר התייחסות מעודכנת ל- 2012 למכלול סוגיית שילוב הפייסבוק בחינוך בכלל ובהוראה ולמידה בפרט, הנחיות ליישום הוראה ולמידה באמצעות הפייסבוק, והתייחסות מתווכת להסדרת השימוש בפייסבוק 2012 בחינוך.
במאמר זה מוצעים יישומים אפשריים לשם הוראה-למידה באמצעות הפייסבוק וכלים ואפליקציות חינוכיות, עדכניים לפייסבוק 2012, שניתן להפעיל אותם לצרכים אלה.
הבט "המכוער" בו ילדים ומתבגרים "מבית טוב" פוגעים בחבריהם ובאחרים באמצעות המדיה החברתית, והצעות למניעה לבית הספר ולהורים. כתב אברום רותם דצמבר 2011
אברום רותם ועידית אבני, פברואר 2011 נתונים ממחקרים וסקרים מתוקפים מראים שהפאניקה סביב השימוש בפייסבוק מופרזת. ילדינו מוגנים בו, יותר מאשר בבית הספר וברחוב.
אברום רותם ועידית אבני (אוקטובר 2010)מתוארת בזאת הצעה לנוהל שימוש בית הספר במדיה חברתית, לצד רציונל והסבר.
אברום רותם ועידית אבני (מאי 2010). לצד הרווחים הפדגוגיים והאישיים מהקשרים והאינטראקציות ברשת החברתית עם תלמידים, מרבית המורים עדיין אינם מודעים לבעייתיות, לדילמות ולמלכודות העלולות לצוץ מהתנהלות זאת. מאמר זה מתייחס לסוגיות העיקריות העולות מקשר מורה- תלמיד ברשת החברתית, ולאתגר העומד בפני המורים, מנהלי בתי הספר והמנהיגות החינוכית – כיצד להתמודד עם סוגיות אלה ולמנוע מלכתחילה את הבעייתיות שבהן.
עידית אבני ואברום רותם (2010). מה היא פגיעה מקוונת מניעה ודרכי תגובה.
במאמר זה נפרש רנסנס פני החינוך לקראת 2020 באמצעות המושג "למידה משמעותית". ההתייחסות המיוחלת לשינוי החינוכי בעצם השיח, בגיבוש המדיניות ובתרגום היישומי של הלמידה המשמעותית, חייבת לנבוע מנקודת ראות חדשה, לא וודאית ולא מוכרת, בה אין מקום לתפיסות פדגוגיות מקדמת דנה שעומדות בפני עצמן ואינן רואות בטכנולוגיה שחקן מרכזי. במאמר ניתוח מעמיק של למידה משמעותית מותאמת לעידן שלנו, בו מתואר הלומד, הלמידה וחווית הלמידה באור העדכני.
אברום רותם 2/2013: במאמר זה נטען, כי בלמידה הדיגיטאלית אין יותר דרקונים, כלומר, אין יותר אינפלציה של סימני שאלה, חוסר ידע, אי- וודאות, מקום לחששות וחוסר נסיון בתחום, אלא קיים צורך חיוני ביישום נחוש ומקצועי, השם דגש על אפיון וגיבוש מיומנויות הוראה של מורה מקצועי, כשהדגש הוא על המקצועי חינוכי, ללא תלות בהתמצאות טכנולוגית קיימת, ובעיקר- עושה באמצעים הטכנולוגים מהלכים הולמים פדגוגית וערכית, ביישום הלמידה הדיגיטאלית. לשם כך סוגיה זו מוצפת כאן, תוך הסבר מה היא למידה דיגיטלית, כשאנו יודעים עליה מספיק בתאוריה ובניסיון כדי לממשה בפועל, ולא לתרץ גרירת רגליים, אי-עשייה ואי-מימוש באי-הוודאות הקיימת, ועיסוק בתהיות מיותרות מתוך הידבקות במוכר הפדגוגי כמו גם הטכנולוגי שזמנם שאול. ויפה שעה אחת קודם!
רותם ואבני (יוני 2012): המאמר דן בתנועת מטוטלת של עשייה חינוכית בשלושה אופני תגובה לשינוי הפדגוגי-טכנולוגי הנדרש בעשייה החינוכית של המורה, כדי ליישם פדגוגיה מיטבית בבית הספר המקוון במאה ה- 21: מהימנעות משימוש (פוביה) לשימוש יתר (טכנומניה) אך השינוי המשמעותי הנו זה השקול והמושכל, בה לטכנולוגיה הערך המוסף לפדגוגיה המובילה את הלמידה ולא נגררת (טכנומדיה - דרך האמצע)
בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך, קיים נוהל איסור חשיפה לפרסומות מסחריות לתלמידים בגבולות בית הספר. אך העידן בו ניתן להתוות חוצץ ברור ומובחן בין העולם "האמתי", בו ישנן פרסומות מסחריות, לבין בועה חינוכית שוויונית, שניתן באמצעות בקרה הולמת לשלוט בכך - היה ואיננו עוד. האפשרות המעשית היחידה היא, להתמקד בחינוך התלמידים לצריכה ביקורתית של מידע בכלל, ופרסומות מסחריות בפרט, כחלק ממיומנויות המאה ה-21 של האזרח הדיגיטאלי.
עידית אבני ואברום רותם (מרץ, 2011). במאמר זה אנו מראים את מאפייני הלמידה במחשב-לוח ומראים בהמשך שאת הזדמנויות ואיכויות ההוראה- למידה בליווי מחשב-לוח בידי כל לומד ומלמד, לא ניתן יהיה לממש משמעותית בכתה דיגיטאלית, ללא ביסוס אמון ואתיקה כתנאי להתנהלות למידה שכזו.
עידית אבני, אברום רותם ואביבה חפר (2010). המאמר מתאר רנסנס של הוראה הפרונטאלית, ההופכת, על פי הצעת מחברי המאמר, את ההוראה המסורתית הפרונטאלית ל"הוראה פרונטלית ממזגת". מאפייניה העיקריים הם בעצם מיקוד ההוראה הפרונטאלית אחרת בכיתה, הממזגת אינטראקטיביות רב ממדית בהוראה אישית ושיתופית. הוראה מסוג זה מזמנת אופני למידה עדכניים המקדמים חשיבה, ומצריכים מהמורה ומהתלמידים לנהל דיאלוג תוך כדי אינטראקציה בין התלמידים לחומר הנלמד, בין התלמידים בינם לבין עצמם ובין התלמידים והמורה.
יותר ויותר נתקל המורה המקוון באתגרים ארגוניים ופדגוגיים בכתות המקוונת 1:1 (לכל תלמיד התקן קצה אישי) כמו גם בכתות מקוונות חלקית, במצבים בהם עליו להתמודד עם מלכודות וסבך חוקי, תקנוני ובירוקרטי, בו המורה נזקק למוגנות מהמערכת.המוגנות הקיימת אינה עונה כיום על הצרכים שמעמידה הסביבה הלימודית העדכנית, המפורטת לצורך כך במאמר זה בקצרה, שכוללת שלושה מרכיבי יסוד: התנהלות בסביבה טכנולוגית, תוכן, ושימוש במדיה מתווכת שהיא המדיה החברתית.במאמר זה אנו מביאים הצעה ל- 7 סוגיות מרכזיות של המוגנות הנדרשת לאיש החינוך המקוון, ועקרונות למדיניות מערכתית של התנהלות והתנהגות בסביבה לימודית-ארגונית עדכנית.
עידית אבני, דר' אברום רותם (2008) מאפינים ותכנון שיעור מקוון בכתה.
אברום רותם ( מאי, 2008). רגע לפני ששיטפון של טקסונומיות (סיווג שיטתי של מאפיינים) על מהות המורה המקוון יטביע את כולנו, כדאי לעצור רגע לנסות למקד את פרופיל המורה המקוון בהיבטים המרכזיים בו
אברום רותם ועידית אבני (מרץ 2009). במסגרת הצורך לאחידות בטרמינולוגיה של מושגי היסוד, התפיסות והציפיות עליהם מושתת שילוב הטכנולוגיה בהוראה-למידה, וכמענה רלוונטי ואוטנטי לצרכי המורים בשטח, מובא בזאת תאור 5 שלבי התפתחות מורה מקוון: (1) היכרות וכניסה, (2) אשליית הידע, (3) מעורבות, (4) התמודדות ו- (5) בשלות.
אברום רותם ועידית אבני (אוקטובר 2008). לצורך פיתוחו המקצועי של המורה המקוון מוצע בזאת מתווה מדורג של ידע, כישורים ומיומנויות של מורה מקוון המהווה את תשתית נוף הידע הנדרשת לשילוב סביבה מקוונת בהוראה- למידה ובהתנהלות החינוכית. לצד אלה מתוארות גם פעילויות המבטאות יישום ידע בהקשר הדידקטי הדורשות פתיחות, יצירתיות ואף אלתור המאפיינים התנהלות בסביבת הוראה- למידה פתוחה ומאתגרת. ככזה, מְתָּאֵר מתווה זה מִדְרַג קונקרטי של פיתוח מקצועי למורה המקוון, שניתן ליישום מיידי בשטח.
אברום רותם (מאי 2008). לקראת הצגת המורה המקוון, כדאי אולי לקחת נשימה, ולשמוע סיפור על 'קללת המורה' שכבר בעת שהושמעה, הבין המורה המקולל, שאין זו אלא ברכה, שכל מורה באשר הוא מבין היטב את משמעות הקללה-ברכה הזאת.
אברום רותם, 12/2013: במאמר זה נסקרות השלכות השימוש בשירות ווטסאפ WhatsApp: בהשלכות האישיות, החברתיות והטכנולוגיות. נמצא סקירה של מהו השירות, פרוט בעיות האבטחה של השירות, אודות הפגיעה בפרטיות, השלכות תנאי השירות המוכתבים ונכפים על המשתמש, והמלצות להתמודדות בהשלכות בהבטים טכניים, ובעיקר- עיצוב ואימוץ נורמות התנהלות הולמות כאדם פרטי, והנחלה לתלמידים.
אברום רותם, 2013: במאמר "יישור קו" בטרמינולוגיה חינוכית עדכנית, פרוט והסבר למושגי יסוד של הפדגוגיה המיושמת כיום בסביבה טכנולוגית, הבהרות המושג "ספר דיגיטלי", ותפיסות מהות העניין, כולל פרוט מושגים ביישום והרחבתם. במאמר תמצאו: הגדרות ומִנוּחִים, חיוניות המעבר מלמידה מסורתית ללמידה דיגיטאלית, היסודות הפדגוגיים ביישום מושכל של למידה דיגיטאלית, מאפייני חומרי הוראה למידה והעשרה דיגיטאליים, תכנון לימודים המושתת על חומרי הוראה-למידה דיגיטאליים, יישום למידה דיגיטאלית מהלכה למעשה.
כמענה לצורך החיוני ליצור שינוי איכותי משמעותי במערכת החינוך וכמענה למורכבות האתגר הפדגוגי-ניהולי במערכות חינוך רבות ברחבי הארץ, בהן משולב כבר בשנה הקרובה תשע"ג, טאבלט אישי בהוראה-למידה, מוצג בזאת מאמר המפרט את הייחודיות הפדגוגית של השימוש בטאבלט אישי, תוך הבלטת ייחודו בהשוואה למחשב שולחני כמו גם מחשב נייד. טאבלט אישי מזמן שינוי משמעותי בעצם יישום הלמידה הדיגיטלית העדכנית בחוויית הלמידה באמצעות הטאבלט, והאתגר האתי-ניהולי בהטמעת התקן זה ,כחלק בלתי נפרד מנוכחות המורה והתלמיד בלמידה, המתרחבת לכל שעות היממה. בחלק המרכזי של המאמר, תמצאו אופני יישום מרכזיים בשימוש בטאבלט, את מרכיבי האוריינות הדיגיטלית הנדרשת לשימוש בו, והעיקר - מתווה בן 4 שלבי יישום, לשם יישום מדורג, מודולרי ומושכל של האתגר הפדגוגי-טכני-ניהולי ייחודי זה לאורך השנים הקרובות, לצד מתווים, מודלים וטיפים ליישום.
קוצר הראות וקוצר היד – בלימת עדכון החינוך לעידן הדיגיטאלי, אברום רותם, (אוקטובר 2012): המאמר דן בסוגית ההתנגדויות והקריאה להגביל ואף להוציא את השימוש במחשב לצרכי חינוך. במאמר סקירת התנגדויות לשינויים משמעותיים של החברה מקדמת דנה (כתב, דפוס, רכבת, טלויזיה ואינטרנט), וכמובן סוגיה זו. במאמר נטען שביקורת לא עניינית, רדודה למען דמוניזציה לא ראציונאלית, היא מעשה לא מוסרי, והיעדר יושרה מקצועית-אקדמית, שבאה לפגוע דוקא בעדכון החינוך ממניעים שלא קשורים לעניין.
אברום רותם, 2011: במאמר זה אנו מראים שמרבית ההיבטים ההתפתחותיים המיוחסים לכתיבה אינם קשורים דווקא לעצם הפעילות הגראפית דווקא, והם אינם מתקבלים בהכרח רק מעצם הכתיבה על מחשב הלוח (טאבלט) או המקלדת, ואיבוד מיומנות הכתיבה הגראפית, איננה בהכרח איבוד משמעותי להתפתחות תקינה של הילד. עם זאת, אין זה אומר שיש להעלים ולגנוז שרבוט אותיות, אך לא באותה חשיבות ודקדקנות שאנו מיחסים לה כעת,
מתוך הספר לקראת בית ספר מקוון מאת ד"ר אברום רותם, ד"ר יהודה פלד הוצאת מכון מופ"ת והוצאת כליל, 2008. מהו אתר בית ספר, מבנה רצוי ועקרונות הפעלה. מאמר בסיס חובה לכל אחד שמפעיל או מקים אתר בית ספרי
אברום רותם (2006). במאמר 4 פרקים: א. קצת היסטוריה; ב. מה זו ספריה דיגיטלית?; ג. היבטים עיקריים בפיתוח יוזמות ליצירת ספריה דיגטלית ; ד. ספריות דיגיטליות ברחבי העולם – תמונת מצב. אמנם נכתב ב- 2006 אך עדכני ממש. כי עקרונות ומהויות לא משתנות גם לא עם הטכנולוגיה.
החינוך המודרני מכיר 3 מודלים: המורה במרכז ומוביל, התלמיד במרכז (ומוביל את עצמו...) והגישה השלישית בחינוך - קהילה מבנה ידע, מודל עדכני להוראה-למידה היום (2010) בסביבת הוראה-למידה ICT.
אברום רותם (עדכון אחרון מרץ 2011). לאור הערכות שמצב חירום עלול להיות חלק משגרת חיינו בשנים הקרובות, אם כארוע ממוקד, ואם כתקופה מתמשכת, לצד התפתחות השימוש בסביבה מקוונת בהוראה, למידה ופעילויות חברתיות, מן הראוי לבדוק מחדש היערכות והשקעה זו.
22:17 (30/07/11) אברום רותם
על קהילה מבנה ידע כצומת מידע
אברום רותם ועידית אבני (עדכון אחרון 2010). המודל המגאליתי מאפיין מטלה לימודית מקוונת על פי עמודי יסוד, ועליהם אבני חיפוי. המודל משמש להערכת מטלה מקוונת ו/או אפיון ותכנון. תמצאו כאן טופס הערכה לשימושכם.
אברום רותם ועידית אבני ( 2008-2007) עם עדכון קל מרץ 2011. טופס מיפוי מיומנויות מורה מקוון ומידת יישום ההוראה המקוונת שלו.
אמנם ישן קצת אך אקטואלי. נעדכן בהמשך אם נמצא זמן לכך. טופס מיפוי מיומנויות שימוש בכלים מקוונים וממוחשבים לצרכי למידה של תלמיד.
אפריל 14- וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ מפגש מהסוג הראשון: להביט באלוהים; מרץ 2014 - מותם של נדב ואביהוא - מחאה דתית-חברתית שדוכאה באש; ספטמבר 2013 "כשהנביא יונה והמצביא ארג'ונה נפגשים.; אפריל 2013 "על הרוחניות"- תובנות מסכמות. ועוד: *דבורה יפת כנף, טעם ומשמעות החיים. * גדל כאן דור שלא ידע את החושך ולא את השמיים * (29-7-11); * עורי עורי שיר דברי - קבלת שבת בצפת (הרהורים על מקום האשה ביהדות 2-07-11) *; מי מחבל באושר שלי? (8 מאי 2011); כשהאר"י פוגש את הרי קרישנה (1 במאי 2011); ועוד...
אברום רותם: בלוג אודות טכנולוגיה, חברה וחינוך החל מ- 2008. על השפעת הפייסבוק, הסלולר, קוד פתוח ועוד...
אברום רותם, אפריל 2011. ודאי שמעתם לא פעם את האמרה "... אבל המידע ברשת הוא נצחי". אז זהו, שאפילו "אמיתות" שכאלה, מתבררות כמופרכות למדי. ממש לא. המידע במרחב המקוון נזיל, לא נשמר כפי שאנו נוטים להאמין, וחלקו הגדול נעלם ונגוז לנצח. זמן מחצית החיים של מידע במרחב מקוון קטן בהרבה ממה שנאו חושבים.... שנים ספורות לכל היותר. חומר למחשבה
מהצונמי, דרך האר"י וקרישנה, עמישראל, התנ"ך ועד קורח ועדתו. .מאמרים אחרונים:פרשת קרח ועדתו- מהפיכת הפייסבוק הראשונה שנכשלה [ 25/06/2011 ] עסקים ורוח - הבהגווד-גיטה כהשראה לאנשי עסקים [ 26/01/2010 ] מאין באנו או בעצם לאן אנו הולכים - הצופן הגנטי של התנך [ 11/09/2008 ] כשהאר''י פוגש את קרישנה [ 23/09/2007 ]
רלוונטי תמיד
עזר למורה מקוון
מה התחדש
חברתיות וחיבוריות
הוראה למידה מקוונת
המורה המקוון
סביבת למידה מקוונת
אפיון והערכה
בלוגים אודות תרבות הרשת והשני על רוח
כתבו לנו ואודות